מדינת ישראל נ' נגאר(אסיר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שהייה בישראל שלא כדין והסעה שלא כדין.

ביחד עם כתב האישום הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך מבקש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר הכוללת הפקדת ערבויות בשל העובדה כי אין למשיב עבר פלילי וכי ברצונו להיות במהלך חג הרמדאן עם בני משפחתו.

ב"כ המבקשת עותר למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים תוך שהוא מדגיש כי למשיב עבירה נלוות וכן כי נהג ברכב שהורד מהכביש ונהג ללא רישיון נהיגה, דבר שמגביר את מסוכנותו.

מאחר שאין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, נותר לי לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

אכן, נקבע לא אחת כי יש חשש כבד להימלטות מהדין כאשר המשיב הוא שוהה בלתי חוקי.

יפים לעניין זה דברי כב' השופט רובינשטיין אשר מתייחסים לעילת המעצר ולחלופת מעצר במקרה זה, בבש"פ 8567/06 מוחמד דאפר נ' מדינת ישראל:

"במישור העקרוני אין לדבר על כלל שלפיו תושב השטחים לעולם אינו משתחרר לחלופת מעצר. מטבע הדברים, במערכת היחסים העצובה השוררת בין ישראל לרשות הפלסטינאית והעדר מנגנונים מתפקדים של עזרה משפטית, הסגרה וכיוצא בזה, יש בהחלט חשד וחשש להימלטות מאימת הדין ואף למסוכנות. בתי משפט יחליטו על מעצר עד תום ההליכים, כשלא ניתן יהא להפיג את החשש להימלטות או את המסוכנות, והעובדה שהמדובר בתושב שטחים היא מהותית לכך בנסיבות אלה, ולכן ישנם – מטבע הדברים - מקרים לא מעטים שבהם אין מנוס ממעצר."

במקרה זה, בנוסף להיותו של המשיב שוהה בלתי חוקי הוא מואשם בעבירה נלוות חמורה של הסעת שוהה בלתי חוקי נוסף. עוד הודה המשיב, הגם שלא הואשם בכך, כי נהג בעוד אין לו רישיונות בתוקף.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני סבורה כי ניתן לשחרר את המשיב, אך בתנאים מכבידים אשר יבטיחו את התייצבותו לדיונים.

לפיכך, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

הפקדה במזומן בסך 8,500 ₪.

התחייבות עצמית על סך 20,000 ₪.

ערבות צד ג' של אזרח ישראל בסך 20,000 ₪ .

ניתנה והודעה היום ח' אלול תש"ע, 18/08/2010 במעמד הנוכחים.

שרון קיסר, שופטת

החלטה

אם המשיב לא יעמוד בתנאים, יובא בפני שופט תורן תוך 24 שעות.

ניתנה והודעה היום ח' אלול תש"ע, 18/08/2010 במעמד הנוכחים.

שרון קיסר, שופטת