מדינת ישראל נ' נג'ואן

בפני

סגן נשיא אינאס סלאמה 11 באפריל 2011

הכרעת דין

1.כנגד הנאשמת בתיק זה הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לה עבירה של נסיעה במהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), לאחר שהנ"ל נסעה, כך נטען, בכביש 70 מכיוון סומך לזבולון, במהירות של 154 קמ"ש בה בעת שהמהירות המירבית המותרת במקום הינה 90 קמ"ש.

2.הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום ומשכך שמעתי את עד התביעה רס"מ קקון ירון (להלן: "השוטר" או "עד התביעה") שערך את ההזמנה לדין ואשר העיד כי הפעיל ממל"ז לעבר התנועה המתקרבת כשהנאשמת נוסעת בנתיב השמאלי, ראשונה בטור, תוך שעקפה רכב פרטי שנסע מימינה ונמדדה במהירות 159 קמ"ש. השוטר מציין כי נשמר קשר עין עם הרכב עד לעצירתו.

מעדותו של השוטר ומעיון בדו"ח עולה, כי הרכב של הנאשמת נקלט במרחק של 295.9 מ' בנתיב השמאלי מתוך שניים, כשהוא ראשון בטור וכי מהמהירות הופחתו 5 קמ"ש כמתחייב. עוד עולה, כי נשמר קשר עין עם הרכב עד לעצירתו, כי השוטר הוא מפעיל מוסמך לממל"ז וכי במכשיר בוצעו כל הבדיקות הנדרשות בתחילת המשמרת ובסיומה.

בחקירתו הנגדית של השוטר, התייחס הסניגור המלומד למרחק המדידה והעלה טענה לפיה בשים לב לזמן יציאת "הפולסים" מהממל"ז ולמהירות הרכב, הרי שהוא נמדד כשהיה במרחק של מעל 300 מטר. השוטר לא הסכים לטיעון הנ"ל ועמד על כך שבזמן המדידה הרכב היה במרחק שצוין בדו"ח ולא מעל 300 מטר.

3.מלבד עדותו של השוטר והדו"ח שהגיש, לא הביאו הצדדים ראיות נוספות. הנאשמת, לאחר שטענתה כי אין להשיב לאשמה נדחתה, הודיעה באמצעות בא כוחה כי אין בדעתה להביא פרשת הגנה.

4.לאחר ששמעתי את עד התביעה, התרשמתי מהופעתו בפניי ולאחר ששקלתי את דבריו ואת טענות הצדדים, גם בסיכומיהם, מצאתי לקבוע שעובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר.

בהגיעי למסקנה זו, לא נעלמה מעיניי העובדה כי עדותו של השוטר היא עדות יחידה במשפט פלילי ולכן בחנתי עדות זו בזהירות ובסופו של יום החלטתי לקבוע את הממצאים על פיה בהיותה מהימנה ומשקפת נאמנה את ההתרחשויות בעת ביצוע העבירה.

5.בשים לב להתרשמותי מעדותו של השוטר, אני קובע כי גרסתו המפורטת והאחידה משקפת את המציאות ואת העובדות לאשורן וכי היה זה רכבה של הנאשמת שנמדד על ידי השוטר כדין, תוך שפעל כמתחייב על פי הכללים הנוגעים להפעלת ממל"ז.

אין בעובדה כי הרכב נמדד במרחק של 295.9 מטר כדי לפגוע באמינות המדידה, בשים לב לטענת הסניגור לעניין משך זמן יציאת הפולסים מהממל"ז, שכן התוצאה שמופיעה בממל"ז היא התוצאה לאחר ביצוע המדידה, הן לעניין המהירות והן לעניין המרחק, משמע שהרכב נמדד במרחק תקין שאינו עולה על 300 מטר.

6.גם הטענה כי לא מדובר במפעיל מיומן דינה להידחות, שכן בחקירתו הנגדית בחר הסניגור שלא לחקור את השוטר בעניין זה והסתפק בהעלאת טענותיו בכגון דא במסגרת הטענה שאין להשיב לאשמה ובסיכומיו בע"פ. עיון בדו"ח מגלה, כי השוטר נושא תעודת מפעיל מוסמך לממל"ז 20-20 LTI מתאריך 13.1.06. אין חולק, כי המדידה בוצעה ע"י ממל"ז כאמור. הטענה כי המאשימה לא הוכיחה את מיומנותו ולא הציגה את תעודת המפעיל, מבלי שהשוטר נדרש לכך בחקירתו הנגדית, אין בה כדי לסייע להגנה, שכן האמור בדו"ח לעניין זה לא נסתר. הלכה ידועה היא שהעדר חקירה נגדית פועלת לחובת הצד הנמנע.

הוא הדין בנוגע לתקינות הבדיקות שבוצעו בממל"ז בתחילת המשמרת ובסיומה, שכן מצאתי כי השוטר עשה את כל הנדרש הן לעניין מיקום הבדיקות, תוצאותיהן והרישומים שנעשו על ידו בגב הדו"ח. גם אם לא נרשם לעניין המרחק מספר בן ארבע ספרות, אין בכך כדי לפגוע באמינות הבדיקות או בתקינות הממל"ז.

7.משקבעתי כי מדידת המהירות בוצעה כדין וכי הרכב שנקלט היה רכבה של הנאשמת שהיה ראשון בכיוון נסיעתו, אין לי אלא להרשיע את הנ"ל במיוחס לה שכן היא לא הצליחה לסתור או לפגוע באמינות גרסת התביעה.

8.העולה מכל הנ"ל הוא, כי אני קובע שעובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעבר לכל ספק סביר ועל כן אני מרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום .

המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים ותזמנם לטיעונים לעונש ולמתן גזר דין ליום 24.5.12 בשעה 10:50.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ב , 11 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: