מדינת ישראל נ' נג'אר(עציר)

החלטה

המשיב שהוא המבקש בבקשה שבפניי, יוסף נג'אר, נעצר עד תום ההליכים ע"י כב' השופט סאלח זיאד בגין עבירות של רכוש במזיד, איומים, החזקת נשק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בחוסר זהירות והתנהגות שגרמה לנזק.

על החלטה זו הוגש ערר למחוזי, אשר נדונה בפני כב' השופט טובי. השופט טובי ציין בהחלטתו עמ' 4 סע' 9, כי "נכון יהא בנסיבות להפנות את העורר לשירות המבחן על מנת שיוגש תסקיר שיתייחס בין היתר למסוכנות הנשקפת המנו, ויבחן קיומה של חלופת מעצר שיהיה בה כדי לאיין או לצמצם אותה מסוכנות".

לפיכך, הוגש תסקיר מעצר על נג'אר והתיק הובא בפניי למתן החלטה.

שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתסקיר המעצר. כמו כן, הוגש תסקיר סולחה שנעשה בין המתלונן לבין נג'אר, שנערך ביום 15.6.10 (טרם ההחלטה בדבר מעצרו של נג'אר עד תום ההליכים). שירות המבחן אומנם קבע כי מדובר במפקחים אשר הותירו עליו רושם של אנשים המנהלים אורח חיים נורמטיבי ומגלים רצון ונכונות לסייע ליוסף בשחרור אולם נוסיף, "יחד עם זאת אנו מתרשמים כי אינם מכירים את החלקים הבעייתיים הקשורים בדפוסי ההתמודדות שלו שהתבטאו באלימות כלפי האחר".

הסניגור טוען כי ראוי לתת אמון בנג'אר על אף האמור בתסקיר המעצר אשר קבע כי לא ניתן לקבל את חלופת המעצר שהוצעה, שכן נג'אר "יתקשה גם הפעם לשמור על תנאי שחרורו ובנוסף, אנו מעריכים כי חלות המעצר המוצעת לא מסוגלת למנוע השנות מעשה פלילים". (עמ' 3 לתסקיר).

הסניגור ציין כי חלפו כ-6 שנים מאז הורשע נג'אר לאחרונה, כי קצינת המבחן לא עשתה את עבודתה נאמנה ונותר בה משקע מתסקיר קודם שהיה לפניה לפני כ-6 שנים, ולפיכך, ביהמ"ש צריך להתעלם מהאמור בתסקיר ולהורות על חלופת מעצר כפי שהוצע וזאת לאור הסולחה שנעשתה בין הצדדים.

ביהמ"ש העליון קבע, כי חלופת מעצר אמורה להשיג את מטרת המעצר, דהיינו, אם מדובר במסוכנות של נאשם צריכה החלופה להפחית את המסוכנות ומדובר במבחן "המידתיות". לפיכך, מידתיות זו נקבעת לפי אופיו של הנאשם המדובר ונסיבות המקרה (ראה בש"פ 8122/99 מ"י נ' מסוחה). כך גם נאמר בבש"פ 3441/98 מקס לוי.

לפיכך, המבחן צריך להיות כפול, הן בחינת אישיותו ויכולתו של המפקח על הנאשם במסגרת חלופת המעצר לבצע את הפיקוח הנכון והן מידת האמון שניתן לרחוש לנאשם מבחינת אישיותו, נאמנותו ויכולותיו האישיות והנפשיות כך למשל ראה בש"פ 1879/02 רוני סלע נ' מ"י.

באשר לנג'אר שבפניי, אינני יכול להתעלם מהאמור בתסקיר שירות המבחן שאמור להיות גורם מקצועי הבוחן את אישיותו של נג'אר במסגרת תפקידו כחוק, ואף כי ביהמ"ש קבע שהמלצת שירות במבחן איננה אלא בגדר המלצה בלבד וההחלטה היא של ביהמ"ש, התעלמות גורפת מהאמור בה איננו צעד ראוי ונכון, בעיקר כאשר אין מדובר באי הבאת המלצה כמקובל בניסוח הרגיל של שירות המבחן במקרים לא מעטים, דהיינו, מילים כגון "אין אנו באים בהמלצה טיפולית". הערה כזאת, יכולה להיות בעלת משמעות כפולה, אולם האמור בתסקיר שבפניי מציין, כי מדובר בבחור שמתקשה להפיק לקחים המתבקשים מכישלונותיו ברצף השנים אשר נעדר בגרות ריגשית ונפשית, מתקשה לתפקד במסגרת של חלופת מעצר עם גבולות ברורים. לפיכך מסקנת שירות המבחן היא כי הוא יתקשה גם הפעם לשמור על המסגרת. "אנו מעריכים כי חלופת המעצר המוצעת, לא מסוגלת למנוע הישנות מעשים פליליים".

לפיכך, אינני יכול להתעלם מהאמור בתסקיר ואינני יכול לקבוע כי חלופת המעצר המוצעת תאיין או תפחית במידה ניכרת את הסיכון לשלום הציבור מהתנהגותו של מר נג'אר.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום י' אב תש"ע, 21/07/2010 במעמד הנוכחים.

רחמים צמח, שופט בכיר

הוקלד על ידי: ענת גולדשטיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: