מדינת ישראל נ' נאשף

גזר דין

הנאשם הורשע בשלוש עבירות שעניינן נהיגה ברכב בהיותו שיכור. הנאשם הודה וצירף את התיקים האמורים, לפי בקשת סנגורו התקבלו תסקירי שירות המבחן, והצדדים טענו לעונש.

התביעה בטיעוניה לעונש עתרה להטלת מאסר בפועל, פסילה ממושכת לתקופה העולה על עשר שנים, יחד עם מאסר מותנה, פסילה מותנית וקנס.

ב"כ הנאשם, בעתירתו לעונש הפנה את ביהמ"ש לתסקיר שירות המבחן מיום 21/4/13, תסקיר אשר מגולל את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, נסיבות שבשלן, "ברח" הנאשם לשתיית אלכוהול. ב"כ הנאשם אף מפנה לתהליך השיקומי אותו עבר הנאשם כפי שניתן להתרשם מתסקירו הנוסף של שירות המבחן מיום 23/10/13. בסיכום הדברים מבקש הסנגור מביהמ"ש לאמץ את המלצת שירות המבחן, להטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור וזאת תחת הטלת מאסר בפועל. כמו כן מבקש הסנגור שלא יפסל רשיון נהיגתו של הנאשם לתקופה ממושכת, תוצאה אשר "תכביד עליו מבחינה כלכלית וזה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שזה יגרום לו ליאוש" (טיעוני הסנגור).

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ונתתי את דעתי לחומרת העבירות, מחד, ונסיבותיו האישיות של הנאשם מאידך, אני סבור שאין מקום לקבלת עתירתו של הסנגור, ואין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן.

הנאשם נהג ברכב ביום 21/8/09 בהיותו שיכור, ברמת שיכרות גבוהה של 550 מ"ג. התיק הוגש לביהמ"ש. ביום 11/05/10 התנהלה ישיבת הקראה וזאת כאשר הנאשם כבר מיוצג על ידי עורך דין. תוך כדי התנהלות הדיונים בעניינו, וכחודש לאחר אותה ישיבה בבית המשפט, חזר הנאשם שוב ונהג ברכב, ביום 10/06/10, בהיותו שיכור, וזאת כאשר בדגימת דם נמצא ריכוז אלכוהול של 170 מ"ג במאה מיליליטר דם.

דומה שיש עזות מצח לא מועטה בנהיגה חוזרת ברכב בהיותו שיכור, תוך כדי התנהלות הדיונים בתיק שכרות התלוי ועומד כנגדו. ויצויין כי גם כאן רמת השכרות גבוהה, ואף יותר מרמת השכרות באירוע הראשון, וזאת כאשר בדמו ריכוז אלכוהול שהינו למעלה מפי שלושה מהריכוז המקסמלי המותר.

משלב זה החלו כאמור להתנהל דיונים כנגד הנאשם בשני התיקים האמורים, ואולם תוך כדי בקשות דחיה של סנגורו על מנת לבוא בדברים עם התביעה, חזר הנאשם ונהג ביום 4/8/12, בשכרות וזאת בפעם השלישית, כאשר באוויר שנשף נמצא ריכוז אלכוהול של 425 מ"ג.

כאשר נאשם נוהג ברכב, פעמיים, בהיותו שיכור, מן הראוי שיוטל עליו מאסר בפועל, קל וחומר כאשר הנאשם שבפנינו עשה זאת בשלישית ותוך כדי התנהלות הדיונים בתיקי שכרות קודמים בעניינו. ענישה שאיננה כוללת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, יש בה כדי להוות מסר שלילי לנאשם, ענישה זו לא תוכל לשמש הרתעה מספקת בפני חזרת הנאשם ברביעית על מעשיו, ויש בה כדי לסכן בסיכון חמור את שלום הציבור.

הנאשם מחזיק ברשיון נהיגה משנת 1995 ולחובתו 31 הרשעות קודמות.

סנגורו של הנאשם טען ממושכות בענין נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכן תמך את טענותיו בתסקיר שירות המבחן והמלצותיו. אין ספק שעל בית המשפט לתת את הדעת לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולמפורט בתסקיר שירות המבחן, ואולם שיקולים אלו ישקלו במסגרת אורך תקופת המאסר שתוטל על הנאשם.

לבית המשפט הוגשו שני תסקירי שירות מבחן, בתסקיר הראשון מיום 21/4/13 סבר שירות המבחן כי קיימת אפשרות שהנאשם מכור לאלכוהול, והנאשם הופנה לסדנה טיפולית בת 16 מפגשים. בתסקיר המשלים מיום 22/10/13 עדכן שירות המבחן את חוות דעתו ולאחר תהליך אבחון סבר שירות המבחן כי הנאשם איננו סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול, "אלא מדובר בשימוש לרעה באלכוהול". שירות המבחן מדווח בתסקירו כי הנאשם השתתף בכל המפגשים אשר בסדנה הטיפולית. בסיכומו של דבר, שירות המבחן אינו ממליץ על העמדת הנאשם במבחן, מעריך שהנאשם איננו זקוק בעיתוי הנוכחי להמשיך ולהיות מטופל, ולאור התהליך שעבר, ממליץ השירות על הטלת של"צ בהיקף של 300 שעות.

שירות המבחן בוחן את האינטרס השיקומי של הנאשם ואולם בית המשפט בוחן את האינטרס הציבורי בכללותו. לטעמי, בנסיבות שתוארו לעיל, קבלת המלצת שירות המבחן לא תרתיע את הנאשם מלחזור על מעשיו שוב, ותהווה מסר שלילי שיכול ויסכן את שלום הציבור. יחד עם זאת, התהליך שעבר הנאשם יש בו כדי להשליך על קיצור תקופת המאסר בפועל שתוטל על הנאשם ועל יתר רכיבי הענישה.

התביעה עתרה להטלת פסילת רשיון נהיגתו לתקופה של עשר שנים, ואף מפנה בענין זה לסעיף 40א' לפקודת התעבורה. אני סבור שאין מקום להטיל פסילה כה ממושכת, שבה הנאשם לא יוכל לראות את "האור בקצה המנהרה", גם בגזירת תקופת פסילת רשיון הנהיגה יש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות המורכבות, ואת תסקיר שרות המבחן. בנוסף ספק רב האם סעיף 40א' חל בענייננו שהרי הנאשם צירף שני תיקי שכרות לתיק שכרות נוסף שהתנהל כנגדו. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבפנינו שלושה תיקי שכרות ובכל עבירת שכרות קבע המחוקק פסילת מינימום בת שנתיים.

לאור כל האמור, ובאיזון השיקולים לקולא ולחומרא, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה של ארבעה חודשים.

ב.מאסר לתקופה של עשרה חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים אם ינהג ברכב בהיותו שיכור או תחת השפעת משקאות משכרים או בזמן פסילה.

ג.פסילת רשיון נהיגתו לתקופה של 55 חודשים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, במעמד הנוכחים