מדינת ישראל נ' נאפע

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הסעת נוסעים מעל המותר בניגוד לתקנה 84 (ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.

  2.       עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו" ח - ת/1 ), בתאריך 24/09/09 שעה 16:24 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 9425205 בכביש 446 מחסום נעלין,  והסיע בו 19 נוסעים, מספר העולה על 13 נוסעים כפי שמצוין ברישיון הרכב.

            תגובת הנאשם לדו"ח היתה: "אני לקחתי כמה שמותר".

  3.    בהקראה כפר ב"כ הנאשם באשמה וטען , כי הנאשם לא הסיע יותר מ-13 נוסעים, וכי הדו"ח נערך במרחק של 3 ק"מ מהמחסום כשרכבו של הנאשם ריק. השוטרת ראתה אותו מוריד פועלים במחסום נעלין ועצרה אותו בצומת חשמונאים .

  4.     בישיבת ההוכחות העידה מטעם המאשימה השוטרת עורכת הדו"ח, מירב (אבוטבול) גולן עת/1, והוגש תע"צ ממשרד הרישוי והנאשם העיד מטעם ההגנה.

  5.    בעדותה , חזרה עת/1 על האמור בדו"ח והעידה, כי הבחינה ברכבו של הנאשם שעצר והוריד נוסעים . מספר רב של נוסעים ירדו מהרכב  והיא ספרה 15 איש . לאחר שהחלה להתקדם רגלית לעבר הרכב, הנהג החל בנסיעה. העדה חזרה לניידת והחלה בנסיעה בעקבותיו. לאחר מס' דקות, היא כרזה לו לעצור בצד. בבדיקה שערכה ברכב, היו 4 נוסעים.  

           בחקירתה הנגדית העידה, כי אמנם לא רשמה בדו"ח היכן הייתה, אם ישבה בניידת או הייתה מחוצה לה, אך ציינה כי בעת עבודה במחסום לא יושבים בניידת ולא בביתן השמירה ("בוטקה"). העדה ציינה, כי לא זוכרת היכן עמדה כשהנוסעים ירדו מרכבו של הנאשם שהיה בצד הכביש, אך ציינה , כי הנהג הוריד את הנוסעים בסמוך מאד לביתן השמירה של צה"ל (עמ' 3 ש' 20 ). לשאלת ב"כ הנאשם מה המרחק בו עמדה הניידת לביתן השמירה של צה"ל ענתה העדה כ-2 מ' . העדה העידה, כי ראתה שיורדים מרכב הנאשם 15 נוסעים ולאחר  מכן ספרה עוד 4 נוסעים שנותרו בו. העדה סיפרה, כי הנאשם נסע עד למודיעין עילית ולא כפר אריה כפי שאמרה בטעות בתחילת עדותה , וכי הייתה בקשר עין עם הרכב . לא זכור לה אם היה איתה שוטר נוסף בניידת ופרטיו לא רשומים בדו" ח. כמו כן ציינה, כי לא יודעת כמה מיניבוסים היו שם באותה עת, אולם סתרה את טענת הסנגור כי יתכן שחלק מהאנשים שספרה היו נוסעים שירדו מרכב אחר שעצר סמוך לנאשם, והסבירה, כי הייתה בקשר עין עם רכבו של הנאשם, ראתה בדיוק כמה אנשים יורדים מרכבו וספרה אותם. העדה סתרה גם את הטענה, כי במהלך נסיעתה בעקבות הנאשם, יתכן שאיבדה קשר עין עימו והחליפה בינו לבין רכב אחר והסבירה, כי היא זוכרת, שרכב הנאשם הוא הרכב בו בוצעה העבירה גם לפי מספר הרישוי של הרכב. 

  6.       הנאשם, שבחר להעיד, סיפר בעדותו, כי לקח פועלים מכפר חשמונאים, בצע יותר מ-8 נסיעות הלוך ושוב. הוא הבחין בשוטרת, שכרזה לו לעצור בצד ולאחר שעצר נשאל מה כמות הנוסעים שהוריד במחסום . הנאשם השיב כי הסיע 13 נוסעים והשוטרת אמרה לו שהסיע 19 ונתנה לו את הדוח האמור. השעה הייתה כ-16:30, במחסום היו יותר מ-4 רכבים שהורידו פועלים לפני המחסום והמרחק עד שטח הכורכר 300 מ'. הנאשם שלל את טענת עת/1 כי היו ברכב עוד 4 נוסעים וטען, כי רכבו היה ריק בעת שנעצר.

            בחקירתו הנגדית העיד הנאשם, כי מבצע הסעות של פועלים באופן קבוע וכי מותר לו להסיע 13 איש והוא חייב לספור את הפועלים הנוסעים ברכבו. הוא הבחין בשוטרת במחסום. לא הבחין באם השוטרת היתה בניידת אך לא עמד איש ליד הניידת המרוחקת 300 מ' . בכביש בו נעצר נתיב אחד והניידת הייתה אחריו, והיה לבד ברכב.

  7.      לאחר ששמעתי את עדותה של עדת התביעה ואת הנאשם, התרשמתי מעדותם בפני ולאחר ששקלתי את דבריהם וטענותיהם, אני נותנת אמון בעדותה של עת/1 שהייתה מפורטת ואחידה וכך גם הדו"ח שערכה, כאשר החקירה הנגדית לא הצליחה לפגוע במהימנותה, והיא עשתה רושם מהימן כאשר העידה, שספרה 15 אנשים שירדו מהרכב, ולאחר מכן היו בו עוד 4 נוסעים.

           זאת עשיתי בהיותי ערה לעובדה, כי עדותה של עדת התביעה הנה עדות יחידה במשפט פלילי ולאחר שהזהרתי את עצמי, שכן עדות זו הותירה עליי רושם אמין ושוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את עובדות המקרה לאשורן, וכי אכן הנאשם הסיע 19 נוסעים ברכבו.

8.        סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשם בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה של הסעת נוסעים מעל המותר בניגוד לתקנה 84 (ב) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ב, 18/03/2012 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מדובר בעבירה של הסעת נוסעים מעל המותר, כאשר הנאשם הסיע 19 נוסעים ברכב בו על פי רישיון הרכב מותר להסיע עד 13 נוסעים.

אין צורך להכביר מילים על מסוכנותה של העבירה, הן לנהג והן לנוסעים היושבים ברכב בצפיפות ובאופן שאינו בטיחותי.

לחובת הנאשם הונהג משנת 00', 21 ה"ק מהן מהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, חגורת בטיחות, הסעת ילדים מתחת לגיל 4 שלא במושב בטיחות ועוד.

היינו, עברו התעבורתי של הנאשם מכביד הן מבחינת כמות הרשעות קודמות והן מבחינת חומרתן.