מדינת ישראל נ' נאסר

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור בצוותא לפי סעיף 381(ב) (צ"ל סעיף 382א(ב), ובהתאם תתוקן הכרעת-הדין)+ 29(ב) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

המדובר באירוע חמור מיום 15.10.09, בו הנאשם ואחיו הקטין, הגיעו לבית-הספר בו לומד האח, וביקשו לדבר עם מנהל בית הספר [להלן: "המתלונן"]. לאחר שהמתלונן הכניסם למשרדו, החלו השניים להכות בו בפניו ובגבו, השליכו לעברו 2 כיסאות, והפכו את שולחנו. בתגובה לכך, המתלונן נס ממשרדו, ומשכך, החלו השניים במרדף אחריו, כאשר האח הקטין מכה במתלונן עד שהוא נופל ארצה ובהמשך בועט בגופו. מעשיו של האח הקטין הופסקו על-ידי תלמידים ועובדי הוראה שהיו במקום.

2.במסגרת ההסדר, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו, בו ממליץ שירות המבחן על הטלת מאסר על תנאי ושל"צ בהיקף של 180 שעות. כמו-כן, בהתאם לעמדת המאשימה, אשר הצהירה כי תעתור למאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי (אם כי הוסף שב"כ הצדדים ישובו להידבר לאחר קבלת התסקיר), נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו. יוער כבר, כי בתחילה, הנאשם הציג בפני הממונה מסמכים רפואיים אשר הביאו לכך, שביום 17.11.11 התקבלה חוות-דעתו לפיה הנאשם אינו כשיר לבצע עבודה פיסית ועל כן אינו כשיר לעבודות שירות. לאחר שנשמעה עמדת התביעה כי תעתור למאסר בפועל במידה ולא תתקבל חוות-דעת מתאימה, ועל-פי בקשתה לשלוח הנאשם לקבלת חוות-דעת נוספת על-מנת שתימצא עבורו עבודה המתאימה למצבו הרפואי – כשיצויין כי לא היתה כל אינדיקציה על בעיה רפואית עד לשלב זה – הוגשה חוות-דעת נוספת ביום 13.12.11. על-פי חוות-דעת זו, ועל בסיס מסמכים עדכניים, נמצא הוא כשיר לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות ב"צ'יימס" כפר-סבא.

3.ב"כ המאשימה פירטה את נסיבות האירוע, כאשר הדגישה כי אמנם כתב האישום תוקן, אך עדיין מדובר באירוע חמור של תקיפת מנהל בית-ספר, עובד ציבור, על-ידי שניים, נסיבות המעלות צורך בענישה מוחשית. הפנתה לתוכן תסקיר שירות המבחן ולדברי הנאשם לפיהם הרקע למעשים הוא תחושת פגיעה וזלזול מצד המתלונן וטענה כי אין הלימה בין המלצת שירות מבחן לבין חומרת העבירה. הדגישה, כי למרות ה"סולחה" שנעשתה לאחר מעשה, האינטרס הציבורי עדיין גובר על האינטרס השיקומי של הנאשם, ועל כן, עותרת היא להשית על הנאשם מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי.

4.הסנגור ביקש לשכנע כי מדובר בנאשם צעיר, אשר הודה בכתב אישום שתוקן לקולא באופן משמעותי, כשחלקו באירוע הוא הקטן יותר. טען כי אירוע זה חריג לנוף חייו של הנאשם, שהינו נעדר עבר פלילי. הסביר את מעשיו של הנאשם על רקע סערת רגשות בה היה נתון לאור סילוקו של אחיו מבית הספר וכי הנאשם חש זלזול ופגיעה מצד המתלונן על רקע סכסוך הקיים בין המשפחות. ציין, כי כיום הקטין עבר ללמוד בבית ספר אחר. הדגיש כי נעשתה "סולחה" עם המתלונן (נ/1), וכי המתלונן ביקש לבטל את התלונה במשטרה (נ/2). הפנה לתסקיר שירות המבחן, וטען כי הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, כאשר המלצתו הסופית בעניינו של הנאשם היא הטלת של"צ, וזאת לאור התרשמות שירות המבחן כי מדובר באירוע חריג מצידו של הנאשם. לכן מבקש הוא מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי, של"צ בהיקף של 180 שעות ופיצוי בהתאם.

5.בדברו לבית המשפט ביקש הנאשם סליחה על מעשיו.

6.מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם, למדתי אודות הרקע של הנאשם ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות. המדובר באדם בן 26, אשר סיים 10 שנות לימוד ועובד מזה 11 שנים כמפעיל טרקטור בעבודות עפר. שירות המבחן מציין, כי לדברי הנאשם, ביצע את המעשים על רקע תחושות פגיעה וזלזול אותן חווה מצד המתלונן, וזאת כשביקש לברר את סיבת סילוקו של אחיו מבית הספר. עוד צויין, כי לנאשם תובנה כי התנהג באופן בעייתי ושגוי. כמו-כן הוזכר, כי נערך הסכם "סולחה" בין הצדדים, וכיום אין ביניהם קשר – אחיו של הנאשם עבר ללמוד בבית ספר אחר. בנוסף, הנאשם הביע בפני שירות המבחן את חששו כי יוטל עליו מאסר בדרך של עבודות שירות, לאור הפגיעה בהמשך העסקתו ותוכניותיו להקים משפחה משלו. שירות המבחן התרשם מנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר לקח אחריות על מעשיו, המתפקד בדרך כלל באופן תקין, כאשר התנהגות זו חריגה לנוף חייו וההליך המשפטי המתנהל נגדו הציב עבורו גבול ברור. לכן, ממליץ הוא להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, ושל"צ בהיקף של 180 שעות.

7.עתירת ב"כ המאשימה הינה מאוזנת וראויה. אכן המדובר בהתנהגות אלימה הראויה לגינוי, כלפי מנהל בית-ספר, אשר מטבע תפקידו חשוף לביקורת מצד תלמידים ומשפחותיהם. על בית-המשפט להעביר מסר ברור כדי להגן על אלו העובדים למען הציבור, לבל יעז אדם לבטא את חוסר שביעות רצונו מהחלטות מקצועיות בדרכים אלימות. יתרה מכך, בנסיבות האירוע דנן, עולה צורך להרתיע אחרים, כאשר האלימות נמשכה אל מחוץ למשרדי המנהל לעיני תלמידים ועובדי הוראה אשר הפסיקו את מעשי הנאשם ואחיו. נסיבות האירוע מבססות את עמדת המאשימה לפיה אין מקום להעביר מסר סלחני בדמות מאסר על תנאי לצד ענישה חינוכית של של"צ.

8.לטעמי, כל השיקולים העומדים לזכותו של הנאשם, הכוללים את הודאתו במיוחס לו בכתב אישום שתוקן לקולא, מעורבותו הפחותה באלימות שהופנתה כלפי המנהל, האמור בתסקיר שירות המבחן, העובדה שהתקיימה "סולחה" לאחר מעשה, וכי המדובר בנאשם ללא עבר פלילי אשר מבין את חומרת מעשיו – נשקלו כראוי על-ידי המאשימה. איזון בין מכלול האינטרסים מביא לכך, שאכן יש מקום להטיל עונש מוחשי בדמות מאסר – אך שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי ופיצוי.

9.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל של 6 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

עבודות השירות יבוצעו ב"צ'יימס" כפר-סבא והחל מיום 10.1.2012. במועד זה, על הנאשם להתייצב עד השעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות.

מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו. כמו-כן, עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. מובהר, כי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירות אלימות מסוג עוון; מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירות אלימות מסוג פשע.

על הנאשם לשלם למתלונן, גסאן פדילה (ע"ת/1), פיצוי בסך של 1500₪. סכום זה יופקד בקופת בית משפט עד ליום 1.3.2012 והמזכירות תעבירו למתלונן.

ב"כ המאשימה תעדכן את המתלונן אודות הפיצוי שנפסק.

משום עיכוב ביצוע המאסר (בעבודות שירות), ועל מנת להבטיח את התייצבות הנאשם לריצויין והשלמתן תאסר יציאת הנאשם מן הארץ עד לתום ביצוע העבודות ותחתם ערבות עצמית ע"ס 5,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.