מדינת ישראל נ' נאסר

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 18.04.11, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה מיחידת ימת"א שרון על השבתה מנהלית של רכב המבקש למשך 30 יום בגין עבירות של נהיגה בשכרות וכן נהיגה במהירות מופרזת.

ב"כ המבקש הסכים למחוק את בקשתו בכל הנוגע לפסילת רישיון הנהיגה וכן הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, לאור האמור, הנני מקבל, שהיו בפני קצין המשטרה די ראיות, שנהג הרכב ביצעה לכאורה את העבירות המיוחסות לו, אשר הצדיקו את נקיטת האמצעים שנקט לעניין איסור השימוש ברכב.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

שקלתי היטב את טיעוניו של המבקש, שנטענו ע"י באי כוחו, אין מחלוקת כי הרכב שייך למבקש, אשר לכאורה נהג בו בשכרות, ובמהירות מופרזת.

שקלתי היטב את טענתו כי הרכב נחוץ לו לפרנסתו ולתשלום חובותיו הכבדים, ואולם אין לטענות נפקות משפטית, באשר בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים. כך או כך, הפגיעה במבקש בהקשר זה, מוגבלת ל- 30 יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירות ונסיבותיהם.

עוד אציין, כי קבלת טענת המבקש להשבת הרכב לידי אשתו או אנשים הקרובים לו בעבודה, משמעותה – השבת הרכב לקרבתו של עובר העבירה עצמה, ובכך בבחינת שימת מכשול בפני מי שעלול להיכשל בו.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים והשיקולים בתיק שבפני, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב או קיצור תקופתה, ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על איסור השימוש ברכב.

לאור האמור הריני דוחה את הבקשה.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: