מדינת ישראל נ' נאסר(עציר)

גזר דין

בהכרעת דין מיום 28/11/12 זוכה הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בשלושה אישומים (האישומים הרביעי, החמישי והשישי) שבכתב האישום המתוקן והורשע בשלושה אישומים (האישומים הראשון, השני והשלישי) וזאת על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון לעניין תיקונו של כתב האישום שכלל שישה אישומים.

הנאשם הורשע באישום הראשון, בעבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת שוחד) ומתן שוחד, עבירות בניגוד לסעיפים 499(א)(1) ו- 291 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, ביחס לאישום השני, בעבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת שוחד) ומתן שוחד, עבירות בניגוד לסעיפים 499(א)(1) ו- 291 לחוק העונשין ובעבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, עבירה בניגוד לסעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה- 2005 וביחס לאישום השלישי, הנאשם הורשע בעבירות של מתן שוחד, עבירה בניגוד לסעיף 291 לחוק העונשין ובעבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, עבירה בניגוד לסעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי המאשימה תעתור לעונש בן 4 שנות מאסר בפועל ואילו ההגנה תטען באופן חופשי. כן המאשימה עתרה להשתת עונש מאסר מותנה.

על פי עובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן, חדר אלאטראש עבד כסוהר בבתי הסוהר "נפחא" ו"אשל", בין היתר, באגפים בהם מוחזקים אסירים ועצורים ביטחוניים שנאסר עליהם על פי פקודת נציבות שירות בתי הסוהר, להחזיק במכשיר טלפון סלולארי או לשוחח בטלפון, אלא במקרה בו ניתן אישור מיוחד לאסיר.

חדר שהיה מודע לאיסור זה, העביר בשישה מועדים שונים 20 מכשירי טלפון סלולאריים וכ- 27 כרטיסיSIM לאסיר הביטחוני חוסאם עומר ולשותפיו בשני בתי הסוהר האמורים, כשהוא מנצל את תפקידו ואת מעמדו בשירות בתי הסוהר כדי לחמוק ממנגנוני בדיקה שונים. במהלך יוני 2011, בכלא "נפחא" פנה חוסאם אל חדר בהצעה, לפיה יבריח פלאפונים לכלא, עבורו ועבור אסירים ביטחוניים המשתייכים לארגוני טרור ובתמורה יקבל עבור כל מכשיר טלפון 15,000 ₪.

חדר נענה לבקשתו של חוסאם ובכך קשרו השניים קשר להבריח פלאפונים לאסירים ביטחוניים בכלא. עוד טרם גיבוש הקשר הנ"ל, עת שהה הנאשם בכלא "נפחא" יחד עם חוסאם ואסיר נוסף בשם איהאב מסעוד, בטרם שחרורו מהכלא באמצע שנת 2011, קשרו השניים קשר ביניהם להברחת פלאפונים בסיועו של הנאשם אל כותלי הכלא עבור אסירים ביטחוניים. לקשר זה צירף הנאשם את אחיו, ראמי חלבי, אשר קיבל לידיו בשליחות הנאשם, עשרות אלפי שקלים, מידי סלים ג'ועבה ואשר הועברו לבקשת אסיר לשעבר שהוא פעיל חמאס ושמו בסים כורד, וזאת על מנת להעביר את הכסף לחדר עבור הברחות הפלאפונים.

לאחר שהנאשם השתחרר מהכלא, על פי סיכום בין חדר וחוסאם, הנאשם רכש יחד עם אחיו שני פלאפונים ועשרים כרטיסי SIM והעבירם לחדר, שקיבל מהנאשם 39,000 ₪ בתמורה. סכום כספי נוסף הועבר לראמי עבור חלקו בקשר.

למחרת היום במהלך עבודתו, העביר חדר פלאפון וחלק מכרטיסי הסים לאסיר חוליה שהעביר אותם לחוסאם. סמוך לאחר מכן ובטרם הספיק חדר לבצע את ההברחה של הפלאפון הנוסף ויתר כרטיסי הסים לחוסאם, הועבר חוסאם להמשך ריצוי מאסרו, מכלא "נפחא" לכלא "אשל".

על פי האישום השני שבכתב האישום המתוקן, במהלך חודש נובמבר 2011 הועבר גם חדר במסגרת תפקידו כסוהר לכלא "אשל". במהלך סיור באגפים פגש חדר בחוסאם וזה שאל אותו מה עם הפלאפון השני וכרטיסי ה SIM (מהאישום הראשון) וזה השיב לו, כי הם עדין בחזקתו. חוסאם ביקש מחדר שייפגש פעם נוספת עם הנאשם וזה יעביר לידיו פלאפונים נוספים להברחה אל כותלי הכלא, וחדר הסכים. סמוך לאחר מכן ולאחר שרכשו עוד פלאפונים, הנאשם וראמי נפגשו עם חדר והעבירו לו 5-6 מכשירי פלאפון עבור חוסאם, ושילמו לחדר 30,000 ₪ בתמורה להעברת הפלאפונים. כעבור שלושה ימים הסתיר חדר בחגור הסוהר שלו שלושה פלאפונים, נכנס עימם לכלא "אשל" והעבירם ל"אסיר חולייה" לבקשת חוסאם. בהמשך דיווח חוסאם לחדר שהפלאפונים הגיעו לרשותו.

על פי האישום השלישי בו הורשע הנאשם, בסוף חודש דצמבר 2011, יצר הנאשם קשר טלפוני עם חדר ומסר לו, כי בידיו פלאפונים נוספים להברחה. הנאשם נפגש עם חדר ומסר לו 5-6 פלאפונים ו- 50 כרטיסי SIM עבור חוסאם, ובין 40,000 ₪ ל- 50,000 ₪ תשלום לחדר עבור הברחת הפלאפונים וכן העביר סכום כספי לראמי, עבור חלקו בקשר. כעבור יום יומיים החל חדר להבריח לכלא את מכשירי הטלפון שקיבל מידי הנאשם, בכל הזדמנות 2-3 מכשירים וכן סך הכל עשרים כרטיסי SIM שהסתיר בחגור הסוהר והעבירם לידי חוסאם דרך "אסיר החוליה".

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש סברה, כי מתחם העונש ההולם נע בין שנתיים וחצי לארבע שנות מאסר בגין כל אישום, אולם לאור העובדה שהמאשימה הגבילה את התקרה העונשית המבוקשת על ידה ל- 4 שנות מאסר בפועל, ביקשה המאשימה לגזור את עונשו של הנאשם לעונש המרבי הזה, היות ומדובר בשלושה אישומים שונים. ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות הנעוצות בכך שהנאשם חבר לסוהר בשב"ס אשר ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו לצורך הברחת הפלאפונים לאסיר ביטחוני תמורת שוחד, אותו נתן הנאשם לסוהר, על אף מודעותו לסיכון העולה מהחזקת פלאפונים בידי אסירים ביטחוניים בכלא העלולים לעשות בהם שימוש כנגד בטחון המדינה ותושביה. הנאשם במעשיו פגע בערך חברתי ראשון במעלה והוא בטחון הציבור בישראל, אשר עלול היה להיפגע מפעולות איבה שראשית התארגנותם מפעילות עוינת ובתכנון מוקדם בין כותלי הכלא. כמו כן, ישנה פגיעה בערך החברתי שעניינו ריבונותה של מדינת ישראל וסמכויותיו של שירות בתי הסוהר מכח דין לכלוא מי שעבר עבירות ולהגביל חירויות שונות של האסירים. כמו כן, ערך חברתי נוסף שנפגע הוא אמון החברה בישראל בעובדי הציבור שלה, האמורים לבצע את תפקידם נאמנה. ב"כ המאשימה טענה, כי מידת הפגיעה בערכים אלה היא חמורה. הנאשם חזר וביצע את העבירות מספר פעמים תמורת בצע כסף ומתוך אידיאולוגיה כנגד בטחון המדינה ותושביה, כשהוא מכניס לבין כותלי הכלא מספר לא מבוטל של מכשירי פלאפון וכרטיסי SIM. מאמציו של הנאשם להשיג את מכשירי הטלפון ואת סכום הכסף פעם אחר פעם, מעידים על נכונותו הרבה לפגוע בביטחון המדינה ועל נכונותו לעבות את המערך הטכנולוגי באגפים הביטחוניים בכלא, במטרה להקל על האסירים הביטחוניים את הקשר עם גורמי טרור מן החוץ. לאור כל האמור, סברה ב"כ המאשימה, כי יש להטיל בגין המעשים השונים עונשי מאסר נפרדים, אשר לא יעלו יחד על עונש הגבוה מ- 4 שנות מאסר. בנוסף לאמור, לנאשם עבר פלילי הנושא אופי ביטחוני בגין חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ועבירות קשירת קשר לזריקת פצצה והוא שוחרר ממאסרו זמן קצר לפני ביצוע העבירות שבתיק שלפנינו, כאשר זמן קצר עובר לשחרורו ממאסר הוא קשר קשר לבצע את העבירות בהן עסקינן.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש הדגיש את העובדה שהנאשם הודה בכתב האישום המתוקן מבלי לשמוע אף עד בתיק ובכך חסך זמן שיפוטי יקר ומזמנם של העדים. המשמעות של הודאתו בפני בית המשפט היא הפנמה של חומרת המעשים והיא הדרך המובילה לחרטה. הנאשם לא היה היוזם שיזם את הקשר ולא טיפח אותו. לולא הסיוע של הסוהר חדר והסעתו של הנאשם ע"י אחיו ראמי, העבירות לא היו מתבצעות. לטענת ב"כ הנאשם הרקע לביצוע העבירות הוא כלכלי וביצועם מטעמים כספיים. הוגש פסק הדין מבית המשפט הצבאי בעניינו של ראמי חלבי, אחיו של הנאשם, שאף לו היה חלק בקשירת הקשר בתיק דנן. ב"כ הנאשם מבקש ליישם את עקרון אחידות הענישה בין פסק הדין האמור בו הושתו על האח 22 חודשי מאסר בפועל, בין יתר העונשים, לבין המקרה של הנאשם בענייננו, ולכל היותר מתחם הענישה ההולם לדידו נע בין 25-30 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם בא מרקע כלכלי קשה ומשפחתו דלת אמצעים. לטענתו, הנאשם נגרר לביצוע המעשים מאחר ובא מרקע כלכלי קשה.

לנאשם רישום פלילי מבית המשפט הצבאי יהודה מיוני 2010 בתיק מס' 4262/09 בו הורשע ב- 3 עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ו- 2 עבירות של קשירת קשר לזריקת פצצה והוא נידון ל- 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה בה הורשע וקנס בסך 5,000 ₪.

הוגשה חוו"ד מומחה מטעם השב"כ בנוגע לשימוש שעושים חברי ארגוני הטרור הפלסטינים הכלואים בישראל בטלפונים סלולאריים לפעילות ארגונית והערכת הסיכון הנובע מכך. העולה מחוות הדעת הוא כי הטכנולוגיה הקיימת במכשירים סלולאריים מתקדמים הקיימים בשוק מעניקה לכלואים יכולות תקשורת מגוונות עם גורמים מחוץ לכלא. מתחילת שנת 2010 המומחה הצביע על הגברת המאמץ מצד כלואים צבאיים בכירים של חמא"ס לקדם פיגועים בהכוונת הכלא כנגד ישראל ובחלק גדול מהמקרים ניתן לייחס זאת לשימוש בטלפונים הסלולאריים. עוד נכתב בחוות הדעת, כי מדובר בתופעה רחבה וחסרת תקדים המבוססת על שילוב של הכלואים ומפקדות הארגונים להברחה של מספר רב של טלפונים סלולאריים לבתי הכלא בישראל ולשמירת קשר רציף בין הכלא לשטח. בשורה התחתונה הערכת הסיכון הנשקף מהמשך הימצאות טלפונים סלולאריים בהיקף נרחב בידי כלואים תשמר יכולת מבצעית גבוהה ובכללה יכולת להכווין פיגועים חמורים כנגד יעדים ישראלים, לרבות פיגועי חטיפה והקמת קשר עם תשתיות קיימות בשטח ועם המפקדות באיו"ש, ברצועה ובחו"ל וגיוס והכוונה של תשתיות חדשות מחוץ לכלא ושימור ופעילות ארגונית וצבאית בתוך הכלא.

כמפורט בסעיף40 ב לחוק העונשין, "העיקרון המנחה בענישה, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" כאשר חומרת מעשה העבירה, הינה בנסיבותיו.

בדברי ההסבר להצעת החוק צוין, כי יחס הולם " מבטא את עיקרון הגמול".

נסיבות ביצוע העבירה אינן מן הקלות. הנאשם תכנן תכנון מוקדם וקשר קשר עם אחרים על מנת לבצע את העבירות.

הנאשם היה חדור מטרה, דאג לרכישת מכשירי הפלאפון וכרטיסי ה- SIM פעם אחר פעם ולהעברת כספי התמורה לחדר וכן שילם כספים המגיעים לראמי עבור חלקו בקשר. ברי, כי ללא חלקו הבלתי מבוטל של הנאשם בקשר, הביצוע לא היה יוצא מן הכח אל הפועל. העובדה שהנאשם היה אסיר זמן קצר קודם לכן גם כן באגף לאסירים ביטחוניים סייעה לו להשתמש בידע שצבר על מנת לבצע את העבירה. עובדה זו גם לא הרתיעה את הנאשם מלשוב ולבצע את העבירות בהן הורשע. הנאשם היה מודע היטב לפוטנציאל הסיכון הכרוך בהעברת פלאפונים לאסירים ביטחוניים, סיכון ביטחונם של תושבי המדינה מפני פעולות איבה וזה גם הערך החברתי הראשון במעלה אשר נפגע ממעשיו של הנאשם. הנאשם עשה יד אחת עם הסוהר שהוא עובד ציבור אשר הכניס את החפצים האסורים והעבירם לאסיר הביטחוני. חומרה יתרה נובעת מכך שחוסאם אליו הועברו החפצים האסורים הינו אסיר ביטחוני, שסיווגו ידוע היטב לנאשם, ואף על פי כן, הנאשם לא נרתע מביצוע העבירות. העובדה שהנאשם שוחרר זמן קצר קודם לכן מריצוי מאסר בגין עבירות ביטחוניות חמורות על רקע לאומני, בצירוף העובדה שפעל לכך שהפלאפונים יגיעו לידי האסיר הביטחוני חוסאם מצביעה על כך, כי המניע להברחה היה לא רק כספי אלא גם על רקע ביטחוני, בנוסף למניע הכלכלי.