מדינת ישראל נ' נאסר(עציר)

החלטה

בפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בכ"ס (כב' השופט קרשן) במ"ת 10-05-21418 מיום 7.6.10 במסגרתה הורה בימ"ש קמא על שחרורו של המשיב למעצר בית בטירה, באיזוק אלקטרוני ובערבויות כספיות של הפקדה במזומנים וערבות צד ג'.

1.נגד המשיב ובת זוגו לשעבר (להלן: "מירב") הוגש כתב אישום משותף. נטען בכתב האישום כי הרקע לאירועים הנו סכסוך שכנים ממושך בין מירב לבין משפחת גוסלקר, שהגתוררה במועד הרלוונטי, בשכנות עם מירב.

נטען כי בתאריך 9.5.10 בשעה 18:00 פרץ בין מירב לבין מספר מבני משפחת גוסלקר עמות מלולי בעקבותיו איימה על שניים מהם במילים "תחכי, תחכי אני אביא את האבא של הילדות שלי" וזאת כשהיא אוחזת בידה בסכין מטבח ומכוונת אותה לעברם. בעקבות האיום הנ"ל התרחקו בין משפחת גוסלקר ונכנסו לדירתם.

בהמשך, בשעה 19:34, הגיע הנאשם לבניין כשהוא מלווה ע"י אדם אחר נכנס לדירתה של מירב , הוריד משם את שתי בנותיו (בנות משותפות לו ולמירב) ועלה לדירת משפחת גוסלקר.

אבי המשפחה פתח את הדלת ושאל את הנאשם לרצונו וזה בתגובה החל לתקוף אותו, בכך שאחז בגרונו וחנק אותו. בהמשך שלף ביד ימינו מהמותן כלי ממתכת המדמה אקדח 9 מ"מ (להלן: "נשק קר") והצמיד אותו לפניו של המתלונן כשבידו השנייה הוא אוחז בצווארו. בהמשך תקף המשיב את המתלונן בכך שהיכה בפניו באמצעות הנשק הקר. בשלב זה ניסו יניב ולימור, ילדיו של המתלונן, להרחיק את המשיב מהמתלונן. לימור נעמדה חוצץ בין שניהם ובתגובה תקף אותה המשיב בכך שהיכה בפניה באמצעות הנשק הקר והיא נפלה על הרצפה. בהמשך, רוסס המשיב על ידי גז מדמיע.

כתוצאה ממעשיו של המשיב, נגרמו למתלונן חבלות של ממש והוא פונה לקבלת טיפול רפואי כשהוא חבול ומדמם. ללימור נגרמה שריטה ליד הגבה השמאלית עם דימום קל.

2.במקביל להגשת כתב האישום נתבקש בית המשפט להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען בבקשה כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר של מסוכנות וקיים חשש להשפעה על עדים.

בדיון בבימ"ש קמא לא חלקה הסנגורית המלומדת על קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר. הדיון התמקד בשחרור לחלופת מעצר. בימ"ש קמא הורה על קבלת תסקיר מעצר.

תסקיר המעצר הונח בביהמ"ש בישיבה ביום 7.6.10 . המשיב בן 33 אב ל-2 בנות, לא נשוי.

כעולה מהתסקיר המשיב מוכר לשרות המבחן מאבחונים קודמים.

בשיחה עם קצין המבחן ציין כי הוא עושה מאמצים לשנות אורח חייו ונתוק קשריו עם החברה השולית. קצין המבחן התרשמה כי המשיב פועל מתוך דפוסי ריצוי ותפיסת עולם קורבניים כשבולטים דפוסי התנהגותו האימפוליסיביים, נוקשות וחוסר יכולת לעריכת חשיבה בקורתית אודות התנהלותו. כל אלה יש בהם כדי להצביע על רמת הסיכון שבמצבו.

קצין המבחן שוחח עם דודו של המשיב המוצע כמפקח, והגיע למסקנה כי מדובר במפקח ראוי, והמליץ על שחרורו לחלופת מעצר בבית הדוד בטירה ובפיקוחו.

5.בימ"ש קמא התרשם מהמפקח המוצע ומהמלצת שרות המבחן והורה על שחרור.

בין יתר נימוקי השחרור ציין בימ"ש קמא כי הוא עושה כך גם בהתחשב באופן המקל עד מאוד בו שוחררה מירב, שאמנם אינה שותפה למעשי האלימות בהם מואשם המשיב, אולם אין ספק שיש לה חלק משמעותי באירוע.

על החלטה זו של בית משפט קמא נסב הערר שבפני.

6.בנימוקי הערר ובדיון בפני נטען כי בימ"ש קמא לא נתן את המשקל המתאים לאמור בתסקיר המעצר לגבי המשיב עצמו, ממנו עולה מסוכנות גבוהה של המשיב.

נטען כי כתב האישום מלמד על מסוכנות גבוהה המתעצמת נוכח עברו המכביד בעיקר בעבירות אלימות בגינן ריצה עונשי מאסר בפועל.

עוד נטען, כי שגה בימ"ש קמא כשהורה על שחרורו של המשיב משמצא כי המפקח המוצע הינו מפקח ראוי, והתעלם ממיהותו של המשיב עצמו והמסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו והעדר האמון שניתן לתת בו גם נוכח העבירה של הפרת הוראה חוקית.

ב"כ המשיב מתנגדת לקבלת הערר, מנימוקיו של בימ"ש קמא. היא הוסיפה וטענה, כי החלטת בימ"ש קמא מבוססת גם על הרקע לאירועים שהובאו בפניו, המפקח נבחן ונמצא ראוי ואין מקום להחליף שיקול דעתו של בימ"ש קמא בשיקול דעתה של ערכאת הערעור.