מדינת ישראל נ' נאסר(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים והיזק בזדון.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

לאחר דיונים בשאלת הראיות הורה ביהמ"ש זה, כב' השופטת רג'יניאנו, ביום 17/12/09 כי קיימות ראיות לכאורה אך במידה שיש בה חולשה רבה, ולכן יש מקום לחלופת מעצר.

בהתאם לכך, התבקש תסקיר מעצר.

לאחר שניתן תסקיר החליט ביהמ"ש (כב' השופט גרוסקופף) מיום 01/02/10, על שחרור למעצר בית בפיקוח, וכאשר תינתנה בטוחות כספיות בדמות שתי ערבויות כספיות בסך 20,000 ₪ כל אחת (של המפקחים) והפקדת מזומן בסך 50,000 ₪.

הסכום לא הופקד, ולכן המשיב נותר במעצר.

הוא הובא בפני ביום 03/02/10, לצורך בדיקת ערבויות, והסניגור ביקש כבר אז להקל בתנאי הפקדת המזומן.

סברתי כי אין מקום לעשות כן, כאשר לא נוכחתי בעניין היכולת האמיתית של בני המשפחה, וכאשר נאמר לי כי המשפחה הצליחה לגייס 25,000 ₪.

בהתאם לכך הותרתי את התנאים על כנם, תוך שקבעתי דיון המשך להיום, למקרה שלא יעמוד בתנאים.

המשיב לא עמד בתנאים, נותר במעצר, והובא בפני היום פעם נוספת, בהתאם לאמור לעיל, לצורך בדיקת התנאים לשחרור.

כעת הציג בפני הסניגור אסמכתאות לכך שאביו של המשיב מתקיים מקצבת ביטוח לאומי, שהוא נכה 100%, שהאמא עובדת בעבודות בית ושכרה נמוך (כפי שעולה מהפקדות בחשבון הבנק בשיקים של המעביד במשך מספר חודשים ברציפות).

הסניגור הציג בפני את חשבונות הבנק, של ההורים ושל הדוד.

כן הציג בפני אסמכתאות מהלשכה לשירותים חברתיים של עיריית טירה.

ועוד הציג בפני מסמכי הלוואה שהמשפחה נטלה מהבנק לצורך זה, מה שהותיר בידיה 10,000 ₪ נטו, בנוסף ל-10,000 ₪ שהצליחו להשיג מתרומות.

לכן מבקש הסניגור להפחית בסכומים.

ב"כ המדינה מתנגד ועומד על המסוכנות הרבה הנובעת מהעבירות ומעברו הפלילי של המשיב, כמו גם מפנה לעובדה שהמדינה לא הגישה ערר לנוכח סכומי ההפקדה.

אני מסכים עם הסניגור, שהחלטה הקובעת תנאים כספיים לשחרור אמורה להיות כזו שתאפשר את השחרור ולא תסכל אותו עקב אי יכולת כלכלית.

יש להלום את הסכומים הנדרשים להפקדה – גם למסוכנות העולה מהנסיבות, אך גם ליכולת הכלכלית של המשפחה המורחבת.

בחנתי את הדברים כאשר אני נוכח, שהמשיב נותר במעצר ואינו משתחרר פעם אחרי פעם, וכאשר הוצגו בפני כאמור ראיות ומסמכים המתעדים את היכולת הכלכלית.