מדינת ישראל נ' נאסר ואח'

החלטה

שמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לי ושוכנעתי כי ראוי להיעתר לבקשה במלואה.

בחומר הראיות יש די כדי להקים חשד סביר כלפי כל אחד מן החשודים, למעורבותו בעבירות המיוחסות לו.

לעניין זה, אינני סבורה כדעת הסניגור כי אין להתייחס לעדותו של שוטר אחד.

עדויות כל אחד מן השוטרים לגבי כל אחד מן החשודים היא עדות ברורה ומסויימת ויש בה כדי להקים את החשד הסביר האמור.

לגבי החשוד 1 –

בעדותו - מב/3, עמוד 2, שורה 10-11, יש כדי לתמוך בעדות השוטר – מב/4, בשורה 6.

לגבי חשוד זה, העיד השוטר כי הוא החזיק בידו בקבוק תבערה. השוטר ראה זאת ממרחק של כ-10 מ' ולאחר מכן הוא התקרב אליו, כאמור בעמוד 2 שורה 23-25, ודי בכך כדי להרים את החשד הסביר.

לגבי החשוד 2 –

גם עדותו של השוטר אשר עצר אותו – מב/6, היא עדות ברורה ומסויימת והיא מקימה את החשד הסביר כלפיו. גם חשוד זה, בעדותו, יש כדי לתמוך בעדות השוטר – מב/5, שורה 17 , לעומת מב/6, שורה 8.

לגבי החשוד 3 –

גם לגבי חשוד זה יש די חומר כדי להקים את החשד הסביר. אצל חשוד זה נתפסה רעלה, כאמור במ/9, והסבריו לגבי קיום הרעלה, מב/7 שורה 9, אינם מניחים את הדעת בשלב זה.

גם לגבי חשוד זה, עדות השוטר היא עדות מסויימת וברורה, תוך התייחסות לאותה רעלה, כאמור במב/8 שורה 10.

לגבי החשוד 4 –

חשוד זה מודה בכך שהתכוון להפריע את הסדר ולזרוק אבנים, ודי בכך כדי להקים את החשד הסביר כלפיו. מב/10, שורה 41.

גם לגביו עדותו של השוטר מאוד ברורה ומסויימת ויחדיו קם החשד הסביר.

לגבי עילות המעצר - הרי אלה ברורות ועולות מתוך החומר, כיון שהחשד הסביר לגבי חשודים אלה הוא חשד של השתתפות בהפרות סדר ותקיפת חיילים ושוטרים, הרי שמסוכנותם של החשודים היא מובנת מאליה, על אחת כמה וכמה בימים רגישים כגון אלה, כאשר מחר הוא היום הקרוי בפיהם: "יום הנכבה".

לעניין טענות הסניגור לגבי האלימות אשר על גופם של החשודים – אין ספק כי החשודים לא נתפסו בעת שהיו בפיקניק, אלא בעת שהשתתפו לכאורה במהומות, ומי "שמשחק באש", אל יצעק "נכוויתי".

מתיאור מעצר החשודים נראה לכאורה כי כל החשודים התנגדו למעצרם ומן הסתם התנגדות זו הביאה למעצר שהיה כרוך בהפעלת כוח.

בכל מקרה, ולו רק משום הספק, אני מורה על העברת התיק למח"ש, כדי לבדוק האם השוטרים השתמשו בכוח סביר או שמא היתה חריגה בהתנהגות השוטרים.