מדינת ישראל נ' נאסר ואח'

גזר דין

הנאשמים 2 ו-3 בני זוג, הוריו של נאשם מס' 1, והנאשמת 4 היא אחותו של נאשם מס' 2.

הנאשמים 1, 3 ו-4 , יחד עם אחר, נסעו ברכב המתואר בכתב האישום ביום 6/5/05, נהוג על ידי נאשם מס' 1 שהיה אותה שעה נהג חדש. במהלך הנסיעה אירעה תאונת דרכים בה היה מעורב הרכב הנ'ל. בסמוך לאחר מכן, קשרו הנאשמים קשר למסור הודעה כוזבת לפיה, הנאשם מס' 2 היה זה שנהג ברכב עת קרות התאונה, וזאת על מנת לאפשר לנאשם מס' 1 שהיה נהג חדש כאמור, לחמוק מהליכים משפטיים. הנאשם מס' 2 פנה לבית החולים בצפת לצורך בדיקה וטיפול רפואי בטענה כוזבת כי נפגע בתאונה הנ"ל ואף קיבל במרמה תעודה רפואית בגין כך ובהמשך ביום 17/5/05 פנו הנאשמים בהודעה כוזבת למשטרה בדבר קרות התאונה, כאשר הכזב היה טמון בכך כי הנאשם מס' 2 הוא שנהג ברכב. בחודש פברואר 2006 הוסיף הנאשם מס' 2 ופנה בדרישה לחברת הביטוח לפיצוי כספי תוך שהוא מסתמך על הודעותיו הכוזבות הנ"ל.

שירות המבחן הגיש תסקירים בעניינם של כל הנאשמים. כאשר לגבי נאשם מס' 1 ציין, כי הוא בן 27, נשוי מזה מספר חודשים, סיים 12 שנות לימוד וכן סיים 3 שנים של לימודי מחשבים במכללת "תל חי" ללא תעודת גמר וכיום עובד עצמאי מול חברה בחיפה. שירות המבחן מצייןכי נאשם זה הביע חרטה וצער על מעשיו וכי ההליך המשפטי הביא אותו לחשיבה מעמיקה באשר לחומרת מעשיו.

נאשם מס' 1 ציין בפני ק. המבחן כי הוא פעל כפי שפעל בשל בקשת אביו, נאשם מס' 2 ותוך נאמנות למשפחתו. שירות המבחן ציין כי נאשם מס' 1 נעדר מאפייני התנהגות עבריניים וגילה נכונות להליך שיקומי ולכן הומלץ להימנע מהרשעתו, ולהעמידו בצו מבחן ל 18 חודשים ולהטיל עליו צו של"צ.

לגבי נאשם מס' 2, מציין שירות המבחן כי הוא בן 51, נשוי לנאשמת מס' 3, אבל לנאשם מס' 1 ולשלושה ילדים נוספים, מנהל את ענייניו המשפחתיים והעסקיים באופן תקין, קיבל אחריות חלקית על מעשיו, אם כי הפחית מחומרת המעשים. שירות המבחן מתרשם כי נאשם זה היה הדומיננטי מבין שאר הנאשמים תוך השפעה עליהם לפעול כפי שפעלו והמליץ להטיל עליו מאסר בפועל לתקופה קצרה שירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי.

נאשמת מס' 3 תוארה בתסקיר בעניינה, כבת 49, אמו של נאשם מס' 1 ואשתו של נאשם מס' 2. נעדרת עבר פלילי, מנהלת אורח חיים תקין, פעלה לפי הוראת וסמכות בעלה, הנאשם מס' 2 והשירות ממליץ להטיל עליה עונש מותנה.

המלצה דומה נתן שירות המבחן בעניינה של נאשמת מס' 4, אחותו של הנאשם מס' 2, שגם לגביה ציין שירות המבחן כי היא הביעה חרטה כנה ובושה מעצם מעורבותה בפלילים וכי נטלה אחריות חלקית על מעשיה.

מדובר בעבירות חמורות וקשות בשל טיבן, ובשל מעורבותם של מספר שותפים לביצועה. מדובר במעשים שמביאים נזק כלכלי על כלל הציבור. כמו כן, טמונה בעבירות אלו, חומרה נוספת שעניינה הכבדה על רשויות המשטרה ומוסדות רפואיים לביצוע מטלות לפי סמכותם, מטלות אשר גרמו הנאשמים למעשי כזב ובמרמה.

כן גורמות עבירות אלו לנזק כבד למשק הביטוח ככלל.

מצאתי לאבחן בין הנאשם מס' 2 לבין יתר הנאשמים וזאת בשל 4 היבטים: קיומו של עבר פלילי לחובתו של נאשם מס' 2 לעומת יתר הנאשמים שנעדרים עבר פלילי. העובדה כי מיוחסת לנאשם זה עבירה נוספת שעניינה קבלת דבר במרמה שלא יוחסה לאחרים, עובדה שלישית שעניינה פנייתו של נאשם מס' 2 לדרישה כספית לחברת הביטוח, דבר שלא יוחס לנאשמים האחרים, והאחרונה העובדה כי הנאשם מס' 2, לפי כל התסקירים, היה השותף הדומיננטי אשר השפיע על יתר הנאשמים לפעול כפי שתואר בכתב האישום, תוך ניצול היותו אבי המשפחה.

אני דוחה את המלצת שירות המבחן לביטול הרשעתו של נאשם מס' 1.

חומרת העבירות כפי שציינתי מחייבת השארת ההרשעה על כנה, על מנת להביע את סלידת הציבור ממעשים חמורים כאמור ולאחר ששוכנעתי כי ביטול הרשעתו של נאשם זה תהווה מסר סלחני במידה קיצונית, ותחטיא מטרת הענישה שעניינה הרתעת הנאשם הנותן את הדין לעבריינים בכוח. בנוסף אציין כי שירות המבחן לא מפרט באופן ממוקד את טיב הפגיעה שתיגרם לנאשם זה על ידי הותרת הרשעתו על כנה, כאשר נטען שם כי הנאשם מס' 1 עצמאי ולא הונח בפניי כל בסיס כי הרשעה עלולה לגרום לפגיעה בתעסוקתו ובעתידו.

לאחר שלקחתי בחשבון את כלל האמור ואת הודאת הנאשמים, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים 1, 3 ו- 4 את העונשים הבאים:

*מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשמים לא יעברו בתקופה זו על אחת העבירות בהן הורשעו בתיק זה ויורשעו עליה.

*קנס בסך 2,000 או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהראשון לינואר וכל ראשון לחודש שלאחריו.

*זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 11/11/2010 במעמד הנוכחים.

וויליאם חאמד, שופט

החלטה