מדינת ישראל נ' נאטור(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאתו, אני מרשיע את הנאשם בעבירות הבאות:

1. איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2. החזקת סכין למטרה לא כשרה- עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום י' תמוז תש"ע, 22/06/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של איומים וכן בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, וזאת כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו עתרו במשותף לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו של הנאשם, וכן עונש מותנה.

עיון בכתב האישום מלמד על התנהלות בעלת גוון אלים מצידם של כל המעורבים.

המאשימה הסבירה את נימוקיה להסבר הן באותו גוון אלים של האירוע, בתגובתו חסרת הפרופורציה של הנאשם לאותה בקשה ראשונית של המתלונן כי לא יישען על רכבו, בעברו הפלילי המכביד, אך אף, ואולי בעיקר בשל קשיים ראיתיים.

הסנגור עתר אף הוא לאימוץ ההסדר ופירט בנימוקיו את אותם קשיים ראיתיים אשר ניצבו לפני התביעה. הסנגור התייחס להודאת הנאשם ולחיסכון בזמן.

בחנתי את נימוקי הצדדים להסדר ונראה כי אלו מתיישבים עם כלל הנסיבות, לרבות מצבו הרפואי של הנאשם לאחר האירוע, כפי שמשתקף מהתרשמות כבוד השופט דרויאן מיום 18.2.10 המופיעה בפרוטוקול הדיון בבקשת המעצר.

כפי שציינתי, הדיון עצמו בעל גוון אלים, אולם בסופו של יום נמחקו מכתב האישום עבירת הניסיון לפציעה ועבירת התקיפה.

לאור עברו הפלילי המכביד של הנאשם, לרבות אשר לחובתו הרשעות בעבירות אלימות ורכוש, דומני כי ההסדר מתיישב עם הנסיבות, ועל כן אכבדו.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים החל מיום מעצרו- 14.2.10.

2.מאסר למשך 6 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש מיום שחרורו יעבור עבירת אלימות.

3.ניתן צו להשמדת המוצגים אשר ייכנס לתוקף רק לאחר קבלת החלטת המאשימה ביחס להמשך ההליכים כנגד המעורבים הנוספים.

תשומת לב שב"ס לבקשת הנאשם לאפשר לו לחבוש כובע על מנת להסתיר את הצלקת בראשו- נושא אשר, כך אני מתרשם, מפריע לנאשם ולהתנהלותו החברתית בכלא.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.