מדינת ישראל נ' נאור(עציר)

גזר דין

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של הסגת גבול וגניבה בכך שבתאריך 5/2/09 נכנס למחסן במושב חגור, תוך שהוא מסיג גבול וגנב מן המחסן מפוח ששוויו 1500 ₪.

לאחר הודאתו באשמות כמפורט לעיל ובהסכמת הצדדים, הופנה הנאשם אל שירות המבחן, על מנת שיכין תסקיר בעניינו.

התביעה הפנתה אל גיליון המרשם הפלילי של הנאשם ואל עברו המכביד, כמו גם אל העובדה כי אף עתה הוא מרצה עונש מאסר בפועל .

התביעה עתרה להטלת עונש מאסר לריצוי בפועל על הנאשם ולהפעלת עונש מאסר מותנה התלוי ועומד נגדו מתיק פ/3619/07 של בימ"ש שלום ראשל"צ.

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בעבירת גניבה שהיא מן הרף הנמוך ביותר של עבירות מסוג זה. הנאשם נתפס במקום העבירה והחזיר את המפוח שנגנב, כך שסוף דבר אף לא נגרם נזק.

ב"כ הנאשם ער לעברו של הנאשם, אך הבהיר כי מדובר בנאשם אשר שב ומסתבך בעבירות "מינוריות" יחסית ואינו מצליח להשתחרר ממעגל עבירות אלה ושב ומסתבך מדי פעם בביצוען. מדובר בנאשם שלאחר שירות צבאי החל להסתבך בהימורים ועל כן הדרדר למעגל הפשע.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה כמו גם בכך שעתה מרצה הנאשם עונש מאסר בפועל למשך תקופה ארוכה ועל כן ביקש שלא להכביד עימו עוד.

באשר לעונש התנאי התלוי ועומד נגד הנאשם ביקש ב"כ הנאשם שלא להפעילו מן הטעמים שעוד יפורטו להלן.

בדברו האחרון ציין הנאשם כי עליו לרצות עוד תקופה לא קצרה של מאסר בפועל וכי הוא הפנים כי אל לו להמשיך בדרך זו. משפחתו חזרה לתמוך בו והוא מבקש כי לא תוטל עליו ענישה אשר תביא לשבירתו המנטאלית.

בפני שירות המבחן תאר הנאשם באופן מלא את הסתבכותו בעבירה זו והביע מוטיבציה מילולית ראשונית לשקם את אורח חייו, לכשישתחרר מן הכלא. עם זאת, התרשם שירות המבחן כי לצד הכרה ראשונית זאת, הרי שהנאשם מתקשה בהתבוננות מעמיקה על קשייו, ממעיט ומצמצם מחומרת העבירה.

במצב דברים זה מששירות המבחן לא התרשם כי קיימת תובנה לבעייתיות או מוטיבציה לשנות את ההתנהגות, הרי שלא נוצר בסיס ראשוני להתערבות טיפולית ועל כן לא המליץ שירות המבחן המלצה כלשהי.

מגיליון המרשם הפלילי של הנאשם עולה כי הינו יליד שנת 1982 וצבר לחובתו תשע הרשעות קודמות בעבירות שעיקרן עבירות כנגד הרכוש.

אך לאחרונה, ביום 16/1/11 נדון הנאשם בביהמ"ש המחוזי בתל אביב בשל עבירות רכוש ואלימות, בשל נסיבות העבירות ובשל עברו לשנים עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל. כן הופעלו במצטבר שני עונשי מאסר מותנים שהיו תלויים ועומדים כנגד הנאשם, כך שסך עונשו של הנאשם הועמד על עשרים וארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

הוגש לבית המשפט פסק הדין בעניינו של הנאשם מתיק פ/3619/07 של בימ"ש שלום ראשל"צ. בגזר דין זה נגזרו על הנאשם ביום 5/1/09 , בין היתר, כך: "9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר או מיום גזר הדין אם בסופו של יום יושתו עליו עבודות שירות לא יעבור הנאשם עבירה כנגד הרכוש למעט עבירה לפי סעיף....."

עוד נקבע באותו מועד כי יופרד עניינם של שני הנאשמים. עניינו של נאשם 2- עליו הושת עונש מאסר מותנה בלבד הסתיים ועניינו של נאשם 1, הוא הנאשם שבפנינו, הופנה לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

על פי הרישום בגיליון המרשם הפלילי הרי שעניינו של גזר דין זה הסתיים ביום 4/6/09.

לטעמה של התביעה יש מקום להפעיל עונש מותנה זה בן תשעה חודשים היות וכבר ביום 5/1/09 קבע אותו בית המשפט תחת הכותרת "גזר דין". התביעה ערה לכך, שלאחר מועד זה הופנה הנאשם אל הממונה על עבודות השירות, אך לטעמה גזר הדין ניתן כבר באותו מועד.

לטעמי העונש אינו בר הפעלה.

גזר דין זה ניתן טרם נכנס לתוקפו תיקון מס' 102 לחוק העונשין המחייב שליחתו של הנאשם אל הממונה על עבודות השירות לקבלת חוות דעתו טרם שקילת העונש על ידי בית המשפט. משכך, נקבע העונש ונקבעה מידתו ודרך ריצוי ואזי הופנה הנאשם אל הממונה על עבודות השירות. יחד עם זאת , גזר הדין טרם " השתכלל" וטרם הפך לסופי, בטרם מתן חוות הדעת ובטרם , לאחר מתן חוות הדעת, השלים אותו בית המשפט על ידי קביעה כי הוא מאמץ את חוות הדעת (או לא) ומורה לנאשם על דרך ריצוי העונש, מועד תחילת ריצוי העונש וכיו"ב.