מדינת ישראל נ' נאוי(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש היום כתב אישום המייחס לו שני אישומים שעניינם עבירות של העסקת שב"ח.

האישום הראשון מיחס לו, בנוסף, גם נהיגה בזמן פסילה.

בפני בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו של המשיב.

המבקשת טוענת לעילת מסוכנות.

מפנה היא לסוג העבירות, הסיכון שיש בהן לשלום הציבור ובטחונו, מפנה לכך שהמשיב נחקר תחת אזהרה בגין האירוע נשוא האישום הראשון ושוחרר לאחר שהוחתם על כתב ערובה, ולאחר זמן מסוים שב לכאורה לסורו וביצע עבירה זהה שיש בה סיכון לציבור.

כתב האישום, כולל כאמור, את אותה עבירה מחודש 9/09.

המבקשת אף מפנה לעברו הפלילי של המשיב בעבירות של סחר בסם, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, העלבת עובד ציבור, תגרה במקום ציבורי.

יצוין כי ההרשעות בעבירות הסחר והתגרה הן ישנות (89,94), והאחרות( מהשנים 200,2005).

המשיב אינו נוכח בבימ"ש.

ב"כ המבקשת הציג בפניי שני אישורים מבי"ח בילינסון.

בראשון נכתב כי המשיב " ישאר באשפוז לצורך השלמת בירור עד מחר( 3.2.10 לפחות).

בשני נכתב על ידי ד"ר גיא ויטברג ממחלקה פנימית ה של בי"ח הנ"ל כי המשיב " הנ"ל מאושפז במחלקתנו לקבלת טיפול רפואי בשל תלונות של כאבים בחזה מתאריך 1.2.10 אינו יכול להשתחרר מביה"ח כעת בשל תלונותיו הרפואיות".

טענותיו העיקריות של ב"כ המשיב הן שתיים. האחת- כי מדובר במעצר לא חוקי, והשנייה כי לא ניתן לקיים את הדיון בהעדרו של המשיב וכי על כן יש לראותו כמשוחרר, לדחות את הדיון למועד אחר שאליו יזומן ויתייצב כמשוחרר.

בחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה, שהוצג בפניי.

אשר לטענה בדבר חוקיות המעצר : בתיק החקירה מצוי דוח עיכוב מיום 1.2.10 בשעה 12:55, ממנו ניתן ללמוד כי המשיב הגיע לתחנה בעצמו,ביום 1.2.10 בשעה 12:50. הוא נחקר.

על פי תיק החקירה, מצטיירת התמונה כדלקמן: בסיום חקירתו הראשית חש ברע. מולאה על ידי קצין משטרה אסמכתא למעצר אשר נחתמה על ידי המשיב. ב"כ המבקשת מסר פרטים שונים בהקשר זה, מתוך עיון בתיק, ולאחר שיצא לערוך בירור עם קצין החקירות, הבהיר כי המשיב לווה לבי"ח לאחר חקירתו בתחנה, משום שחש ברע וכשהוא מלווה על ידי שוטרים וכאשר הוא בסטטוס של מעוכב, על פי הסברו של ב"כ המבקשת- האסמכתא לכליאה נכתבה בעצם היום וכי נפלטה פליטת קולמוס במועד הנקוב בה.

אומר כבר עתה כי הפרטים בהקשר זה אינם נהירים ונדמה לי שאף לא לב"כ המבקשת עצמו.

בהחלט ניתן להבין את התרעומת של ב"כ המשיב על חוסר הבהירות. ויחד עם זאת- מכאן ועד כדי לקבוע כי המעצר אינו חוקי, רב המרחק.

לא שוכנעתי, לצורך השלב בו אנו נמצאים, כי מדובר במעצר לא חוקי.