מדינת ישראל נ' נאבלסי(עציר)

החלטה

החלטתי זו ניתנת בהמשך להחלטתי מיום 27.4.10. בהחלטתי הקודמת תיארתי את כל אשר דרוש כאשר המסקנה הסופית היתה כי סביר מאוד לולא גישתי הליבראלית יחסית כי הייתי מורה כבר אז על מעצר עד תום ההליכים.

עם זאת כי גישתי אשר רואה בהליך המעצר לא כמקדמה לעונש אלא הליך אשר בו בית המשפט שם מאחורי סורג ובריח אדם אשר אינו יכול ואין החברה יכולה לאיין את מסוכנותו, ולפיכך ביקשתי כי תיבדק האפשרות לקיום חלופת מעצר באמצעות תסקיר של שירות המבחן למבוגרים.

שמעתי את הטענות אשר העלו הצדדים.

הסנגור טען באשר להליכים אשר לכאורה לא היו תקינים, וכן, בדבר האפשרות שחלופה תהא ראויה במקרה דנן, וזאת על פי משנתו של בית המשפט המחוזי, ואילו ב"כ המדינה ציינה כי אין זה המקרה הדומה למקרה אשר עליו דן בית המשפט המחוזי, אילו ההכרות היא הכרות רבת שנים של שירות המבחן למבוגרים ולפיכך, מדובר בתסקיר נאות אשר יש לאמצו כעורכו וכלשונו.

כבר פעמים אחדות כבר עמדתי על כך כי תסקיר מעצר אומנם אינו מחייב את בית המשפט ובית המשפט יכול להורות על פי שיקול דעתו, אך עם זאת, שעה שברור כי שירות המבחן למבוגרים ותסקיר מעצר נועדו למצוא דרכים שיקומיות ומשלא מצאו כן, אדרבא ואדרבא יש לאמץ את הדברים שנאמרו. אינני סבור כי נפל פגם כלשהוא בהליך אשר התנהל בפני קצינת המבחן .

מדובר באדם אשר לצערנו הרב ואינני חולק על כך מכלל קשיים כספיים ומבחינה כלכלית, וגילו המבוגר אינו מאפשר לו להתגבר ככל הנראה על בעיה, והדרך אשר מצא בוודאי גם על ידו מוגדרת כדרך נלוזה אשר הביע בפניי צער על התנהגותו זו.

עם זאת צער שבלבד כאשר בפניי התרשמות של גורמים מקצועיים כי יתכן ויחזור לסיטואציה שבה היצר יגבר עליו, ויצא ויעשה דברים אשר אינם לתועלת הציבור בוודאי מעשים אשר יוגדרו כמעשים פליליים, אין בהם כדי לסייע לו במקרה דנן.

אני מקבל את הטענה שיתכן והמפקחים אינם מפקחים אשר הינם מקפחים סבירים. עם זאת אני סבור כי האישה עצמה אינה יכולה לשמש כמפקחת, לאור הדברים אשר הועלו במסגרת תסקיר המבחן.

צודקת ב"כ המדינה בטענתה לא המפקחים הם הבעיה במקרה דנן ,אלא לצערנו המצב שבו נמצא המשיב וכן, מעשיו אשר באו לידי ביטוי גם במקרה האחרון בו הוא עומד לדין.

משאלה פני הדברים, ומשקראתי את התסקיר ושוב את החלטתי הקודמת ואת הדברים אשר הועלו במסגרת תיק בית המשפט הגם שמדובר בעבירת רכוש, מדובר בעבירות רכוש מתוקנת אשר היה בה ניצול ציני של אישה מבוגרת. ובמקרה מעין זה אינני סבור כי יש להתייחס לעבירה זו כעבירה של מה בכך. לא כל עבירת רכוש הינה מילת קסם לשחרור אלא על בית המשפט לבדוק את העבירה עצמה, את הדברים אשר נעשו על ידי המשיב ואת התוצאה הסופית במקרה דנן.

סופו של יום:

אינני יכול לקבל את בקשת הסנגור ואת בקשת המשיב ולשחררו למעצר בית. שכן, אינני סומך על כך כי יוכל לעמוד בפיתוי ורמת הסיכון הנשקפת ממנו, לאו דווקא בהיבטים אלימים אלא בתחום הרכוש, הם סכנה ממשית, אשר הציבור ירצה להרחיקו מקרבו, ולפיכך, אקבל את ההמלצה של שירות המבחן לכך כי המשיב ישהה במעצר עד תום ההליכים כמובן עד לסיום ההליך העקרי אשר מתנהל בבית משפט זה.

תם הדיון בתיק.

הנני מורה על מעצר עד תום ההליכים.

מודה לצדדים על הדרך שבה התנהלו.

ניתנה והודעה היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.

שמעון שר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: