מדינת ישראל נ' משני

גזר – דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הסעת שב"ח, נהיגה בזמן פסילה, והסעת מספר נוסעים מעל המותר.

הנאשם צרף שני תיקים.

בהתאם לכתב האישום בתיק 37735-06-12, ביום 21.5.12, בכביש המחבר בין כפר קאסם לכפר ברא, הסיע הנאשם ברכבו, מתוצרת מיצובישי מגנום, שני תושבי האזור שאינם מורשים להיכנס לישראל או לשהות בה כדין.

בנסיבות אלה נהג הנאשם ברכב כשהוא בזמן פסילה.

בהתאם לכתב האישום בתיק 20085-01-13 , ביום 9.1.13, בכפר קאסם, הסיע הנאשם ברכבו, מסוג מיצובישי מגנום, את שני בניו שהינם תושבי מדינת ישראל, במושב הקדמי, וכן הסיע במושב האחורי 4 תושבי האזור שאינם מורשים להיכנס לישראל או לשהות בה כדין. בכך הסיע ברכב 6 נוסעים, שהם יותר מהמותר על פי רשיון הרכב – 4 בלבד.

ביום 17.3.13 הודה הנאשם בעובדות כתבי האישום והורשע בעבירה של הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, עבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 12א (ג)(1א)(ב) לחוק, נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961, ועבירה של הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב, בניגוד לתקנה 84(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

עברו הפלילי של הנאשם

לבית המשפט הוגש גליון המרשם הפלילי של הנאשם, לפיו הנאשם הורשע בשנת 2011 במסגרת תיק (שלום פ"ת) 28693-08-10 בעבירה של הסעה שלא כדין, והוטלו עליו 6 חודשי מע"ת למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

גזר הדין ובו המאסר על תנאי הוגש לבית המשפט.

מגליון הרשעות תעבורה קודמות של הנאשם עולה כי לנאשם 41 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה בין השנים 1994 – 2010. רוב ההרשעות ישנות.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טענה כי לנאשם, יליד 1965, הרשעה קודמת בעבירה של הסעת שב"ח משנת 2011.

נטען כי באותו תיק התחשב בית המשפט בנאשם וגזר עליו ביוני 2011 6 חודשי מאסר על תנאי, 3 חודשי פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם לא הורתע מהענישה בתיק זה וחזר וביצע עבירות אלו, כאשר התחשבותו של בית המשפט מתורגמת על ידו כחולשה.

כן נטען כי לנאשם 41 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה.

לאור זאת עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם בין 6-18 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסק הדין שניתן בעפ"ג (מחוזי מרכז) 1671-09-13 אילן סלאח נ' מד"י, בו הורשע הנאשם בהסעת 4 שב"חים ונדון בבית משפט קמא ל-15 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה, מתחם הענישה של 6-18 חודשי מאסר בפועל לא היה במחלוקת בין הצדדים, אך הנאשם הגיש ערעור על חומרת העונש ובית המשפט המחוזי התערב בעונש המאסר והעמידו על שנה.

בת"פ 28668-02-10 מד"י נ' לחאם הורשע הנאשם בעבירות של הסעת שב"ח וכן בעבירות תעבורה של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רשיון וביטוח. בית המשפט גזר על נאשם 14 חודשי מאסר בפועל תוך שהוא מציין כי המתחם הראוי בעבירות הסעה בלתי חוקית הוא בין מאסר מותנה ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

הוגשה פסיקה נוספת לענין עבירות התעבורה.