מדינת ישראל נ' משלטי(עציר)

החלטה

1.זוהי עתירה להסרת חיסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות במסגרתה עותר המבקש להסיר את החיסיון על זהות מוסר המידע וכן מועד מסירת המידע המתועד בדוח הידיעה מספר 12-0298-701 (להלן: "הידיעה"), נשוא תעודת החיסיון.

2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (קוקאין במשקל 51 גרם+ סם מסוג lidocaine במשקל 10.11 גרם), החזקת כלים לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים, העלבת עובד ציבור. עבירות מיום 6/7/12.

3.בדיון שהתקיים במעמד ב"כ הצדדים ביום 1/10/13 משהסכימה המשיבה להרחיב את הפרפראזה בנוגע לחלק הראשון של העתירה דהיינו, זמן מסירת המידע ,נותר אפוא להכריע בחלק השני של העתירה, דהיינו זהות מוסר הידיעה.

4.לשיטת ב"כ העותר הסרת החיסיון מזהות מוסר המידע חיונית להגנתו של המבקש. הואיל, ולגרסת המבקש החל להתגורר בדירה בה נתפס הסם יום קודם (5/7/12) לביצוע החיפוש על ידי משטרת ישראל שהגיעו למקום על פי מידע מודיעיני. עוד לטענת המבקש עולה כי, לאנשים נוספים הייתה גישה לדירה. עוד נטען כי, על שקיות שבהן ארזו את הסם נתפסו ט"א של אחר (עידן ביטון) שלא הוגש כנגדו כתב אישום מחוסר ראיות. לכן, חשיפת המקור הינה חיונית להגנת המבקש, שכן ראוי לבחון האם הוא קושר את המבקש לסם, וכן את המניעים שלו, והיכולת שלו להפליל את המבקש, (ראה סעיף 6 ו 12 לעתירה).

5.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הוסיף ב"כ המבקש וטען כי, אדם מסוים בשם (מאיר אברג'ל) מנסה להפליל את המבקש. עוד לטענתו אותו אדם בעל עבר פלילי, לרבות בתחום הסמים. עוד נטען כי, באותה לילה לנו מלבד המבקש בדירה אחרים.

6.לאחר שהדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הוסיף ב"כ המבקש טיעונים בכתב. שתמציתן- כי, הבקשה להסרת החיסון הוגשה כשנה לאחר תחילת המשפט, לאחר שנודע למבקש במהלך המשפט, כי בעת שלא נכח בדירה, אחר ומוסר הידיעה ביצעו עסקת סמים, ולמעשה הם שהכניסו את הסם לדירה, ללא ידיעתו של המבקש. גרסה זו הוצגה לראשונה על ידי המבקש בחקירתו הנגדית של המבקש בהליך העיקרי ביום 8/9/13.

עוד לטענת המבקש, למוסר הידיעה אין היכרות מוקדמת עם המבקש, וכן המודיע, לא ניסה להפליל את המבקש, (כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון בטעות מיום 1/10/13). אלא, בחר משיקוליו למסור למשטרה מידע שבאותה דירה מוחזק סם, לאחר שהיה מעורב בעסקת הסם עם אחר.

7.מצאתי לנכון להביא את דברי הנאשם בחקירתו הנגדית - ראה עמ' 104.

ש. אתה ראית אדם שמשאיר רכוש של 50-60 אלף שקל מבלי לשלוט עליו?

ת. אתה ראית סוחר סמים שיוצא מהבית שלו ומשאיר בבית סמים ומאפשר לאחרים להיות אצלו בבית כשהוא לא נמצא?

אני יודע הכל, של מי הסמים ומי שם אותם שם. אני יודע שהסמים לא שלי. אני יודע מי מכר את הסמים ולמי הוא מכר את הסמים. אוי ואבוי לי אם אני לא אדע דבר כזה.

לאחר מעשה אני גם יודע איך הסמים הגיעו אלי לדירה.

היו שני אנשים שאחד קנה מהשני סמים. הקונה לא רצה לשלם על הסחורה שהוא קיבל ואז הוא התקשר למשטרה ואמר שיש סמים. הוא ידע שאני שכרתי את הדירה והוא ציין את השם שלי רק כדי להגיד את הכתובת של הבית. הוא לא התכוון לומר שהסמים שייכים לי. אני בכלל לא קשור לענין.

8.תגובת המשיבה –

המשיבה עתרה לדחות את הבקשה, הואיל ולשיטתה אין בהסרת החיסיון על זהות מוסר הידיעה כדי לסייע להגנתו של העותר, וזאת משני טעמים עיקריים. הראשון, עניינו, טיב הראיות הלכאוריות שעומדות לחובת המבקש, שכוללות בין היתר, גילוי ט"א של המבקש על האריזות שעטפו את הסם שהיה מוסלק בתוך קומקום חשמלי בארון התחתון במטבח, שנתפס יחד עם שקיות ניילון קטנות גזורות ומשקל אלקטרוני, בדירה ששכר המבקש יום קודם לחיפוש המשטרתי שנערך בנוכחות המבקש. השני, הסברו של נציג המודיעין שנמסר במעמד צד אחד, מדוע אין בחשיפת זהות המקור כדי לסייע להגנתו של העותר גם על רקע מכלול הראיות שהצטברו לחובתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

9.דיון והכרעה –

על פי ההלכה הנוהגת בדיני החיסיון, תיבחן העתירה להסרת החיסיון מעל חומר החקירה על פי השאלה האם קיים פוטנציאל ראייתי בחומר החסוי להגנת העותר. כל אימת שיש בחומר החסוי כדי לסייע להגנת העותר, מן הדין יש להסיר את החיסיון, תהא הפגיעה אשר תהא.

על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, בחנתי את בקשתו של העותר, ולאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים, בדיון במעמד הצדדים, וכן הקשבתי להסברים של נציג המשיבה בדיון שהתקיים במעמד צד אחד, ועיינתי באסמכתאות הרלוונטיות, לרבות חומר החקירה שמוכר לי היטב בפרשייה זו, על רקע טיפולי בהליכי המעצר עד תום ההליכים במסגרת בקשה לעיון חוזר מיום 3/1/13. כמו כן, ביקשתי וקיבלתי מענה לכלל השאלות והטענות, שעמד עליהן בהרחבה ב"כ העותר המלומד, הן בטיעוניו בכתב והן על פה, כמו כן עיינתי בפרוטוקלי הדיון בהליך העיקרי, נשוא עדותו ,הראשית והנגדית של העותר, וזאת נוכח זיקתם וחשבותם להכרעה בהליך העתירה שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, הואיל ולא מצאתי בהסרת החיסיון, יש ולו פוטנציאל מינמאלי כהוא זה כדי לתרום להגנתו של העותר. כמו כן, שוכנעתי, כי חשיפת זהות המקור, יש בה כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, ועלול הדבר לסכן שלומם של בני אדם, ולפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לבאי כוח הצדדים