מדינת ישראל נ' משה צבי צוובנר

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב שהיה בתנועה, תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.הנאשם נהג ברכב מ.ר 74-253-65 ביום 17.4.12 בשעה 23.55 או בסמוך לכך כשהוא נוסע בכביש 20 (נתיבי איילון).

2.המתנדב גולדשטיין זיו נסע בניידת מימינו של הנאשם, כשהוא נוהג בניידת.

3.עם המתנדב היה שוטר נוסף אשר לא ראה את העבירה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה, הנאשם אחז בטלפון נייד ביד ימין סמוך לפיו, כשנראית תאורה למכשיר הטלפון.

לגירסת הנאשם, הוא לא עשה כל שימוש בטלפון נייד, ברכב מותקנת דיבורית ואילו הטלפון הנייד היה מצוי בפאוץ'.

דיון והכרעה

1.המתנדב רשם דו"ח המפרט את ביצוע העבירה (מוצג ת/1).

2.השוטר לא ציין בדו"ח כי שמר על קשר עין רצוף עם הנאשם ממועד ביצוע העבירה ועד לעצירתו, וכן לא ציין המתנדב מה היה המרחק והזמן שעבר ממועד ביצוע העבירה ועד לעצירת רכב הנאשם.

3.המתנדב לא ציין האם כאשר ניגש לנאשם, אחז הנאשם בטלפון, או היכן ראה את מכשיר הטלפון, והאם ראה אותו בכלל.

4.בדו"ח (ת/1) אשר רשם המתנדב, לא צויין האם ראה את הנאשם מבעד לחלונות רכבו או מבעד לחלון פתוח, האם ראה אותו מחזית הרכב או מהדופן, וכן לא פירט מה היה מצב חלונות רכב הנאשם, האם היו שקופים או אטומים, נקיים או מלוכלכים.

5.לגירסת הנאשם כשעצר אותו השוטר בטענה כי דיבר בטלפון הראה לו על פאוץ', שם היה מונח הטלפון (ש' 23 עמ' 3 לפר') הנאשם שאל את השוטר אם הוא רוצה שיוציא את הטלפון מהפאוץ'. (ש' 7 עמ' 4 לפר').

6.מטעם הנאשם העידה אשתו אשר ישבה במושב הסמוך לנהג בעת הארוע. גירסתה תומכת בגירסת הנאשם והיא העידה כי בעלה לא החזיק שום מכשיר בידו, לדבריה: "לא רק שאמרנו לו שלא דיברנו בטלפון אמרנו שיש טלפון אחד בכיס והשני בתיק שלי ויש דיבורית, איך ראה שיש טלפון? לדעתי היה הבזק תאורת כביש, השוטר העיד מהדוח שכתב אצלנו זה חרוט בזכרון". (ש' 26 – 29 עמ' 4 לפר').

7.יצויין כי היה עם המתנדב שוטר נוסף אשר למרות שהיה עימו, לא ראה את ביצוע העבירה. כמו כן, במושב שבסמוך לנהג/הנאשם ישבה אשתו, כך שנראה שלא היה למתנדב קשר עין בלתי אמצעי עם הנאשם.

8.לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את העדויות ולאחר שהתרשמתי מעדות הנאשם ואשתו אשר העידו עדות אמינה, מהימנה וכנה, לא ניתן לשלול את גירסת הנאשם. לפיכך, בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק מהכרעת הדין לנאשם לכתובת: הרמ"א 21 ב', חשמונאים.