מדינת ישראל נ' משה ואח'

החלטה

בתאריך 29.12.11 ניתן גזר הדין של המשיבים, בו נקבע, בין היתר, שכל אחד מהם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף שעות מסוים. באותו מעמד נקבעה ישיבה ליום 24.1.12, כדי לקבל את תכניות השירות המעודכנות של שירות המבחן עבור המשיבים. בישיבת ה 24.1.12 התקבלו תכניות השירות שהכין שירות המבחן ונקבע שכל אחד מהמשיבים יבצע את שעות השירות שנקבעו לו, על פי התכנית שהוכנה לו.

המבקשת ביקשה לעכב את ביצוע השירות לתועלת הציבור שנקבע למשיבים, כדי לאפשר לה לשקול הגשת ערעור. ניתנה החלטה המעכבת את תחילת ביצוע השירות לתועלת הציבור של המשיבים ב 21 ימים, דהיינו עד ליום 13.2.12.

בתאריך 9.2.12 (יום ה' בשבוע, כאשר ביום ב' בשבוע שלאחריו צריכים המשיבים להתחיל בשירות שנקבע להם) הגישה המבקשת "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע ריצוי העונש" "לצורך מתן שהות מספקת לשקילת אפשרות הגשת ערעור מטעם המדינה לבית המשפט העליון".

גזר הדין "המהותי", שקבע את עונשם של המשיבים, ניתן כבר ביום 29.12.11 . בהתחשב בעיכוב הביצוע שניתן לבקשת המבקשת, עמדו לרשות המבקשת למעלה מ 45 ימים.

בבקשה עצמה – שכאמור מנומקת בצורך בשהות לשקילת אפשרות הגשת ערעור - אין כל התייחסות להתפתחויות מאז מתן גזר הדין. לא נאמר מה נעשה בתיק עד כה. האם המבקשת עצמה גיבשה דעתה והמליצה על הגשת ערעור; האם התיק הועבר לפרקליטות המדינה והאם פרקליטות המדינה חיוותה דעתה בנושא. ולא ניתן להבין מדוע פרק הזמן שהיה למבקשת לא הספיק לה.

סעיף 87 (ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 קובע כי דחייה שניה של ביצוע עונש, מחייבת "טעמים מיוחדים". המבקשת לא הציגה טעמים מיוחדים המצדיקים קבלת בקשתה. אדרבא, אין בבקשה נתונים מתבקשים באשר לאופן בו נוצל הזמן שעמד לרשות המבקשת ואין בה הסבר מניח את הדעת מדוע פרק הזמן הארוך שעמד לרשותה לא הספיק לה.

יצויין, כי עמדה למבקשת הזכות לערער על ההחלטה הראשונה לעיכוב ביצוע והיא לא עשתה זאת.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: