מדינת ישראל נ' משה גולן(עציר)

החלטה

בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין ,התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וייבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה").

מעובדות כתב האישום עולה כי בין המשיב לבין סוחר סמים קולומביאני (להלן: "הסוחר") נקשר קשר לייבא סמים, באמצעות בלדר, לשטחי מדינת ישראל (להלן: "הקשר").

בין המשיב לבין הסוחר נקבע כי הסוחר ידאג להעביר מזוודה ובתוכה סמים באמצעות בלדר, אשר יפגוש את המשיב בישראל.

במסגרת הקשר העביר הסוחר לויקטור רודריגו אינטריאגו (להלן: "הבלדר") מזוודה ובא סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן: "הסם").

ביום 15.1.13 נחתו המשיב והבלדר בנמל התעופה בן גוריון כאשר הבלדר נושא מזוודה אשר בדפנותיה הוסלקו 1,142 גרם קוקאין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

אין חולק שהבלדר, ובחזקתו המזוודה אשר בדפנותיה הוחבאו הסמים, נחת בארץ. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת קיומו של קשר בין המשיב, אשר לטענת המבקשת המתין למזוודה, לבין הבלדר.

ביסוד תשתיתה הראייתית של המבקשת מונחות הודעותיו של הבלדר מימים 15.1.13 (להלן: "ההודעה הראשונה") ו- 17.1.13 (להלן: "ההודעה השנייה") בהן תיאר את המפגש עם הסוחר אשר העביר לו את המזוודה.

עוד ציין הבלדר כי קיבל מהסוחר כסף עבור טיול בישראל וקבע עמו כי יעביר את המזוודה לאדם, אשר יאמר לו את מילות הקוד, תמורת 3,000 דולר.

בהודעה הראשונה מסר הבלדר כי "היא (המזוודה מ.ב) הכילה סמים" (עמ' 1 שורה 18) ובהמשך פירט את דרך הפעולה אשר סוכמה לצורך העברת הסם "הייתי צריך להצטרף לטיול מאורן וביום השלישי היה אמור לגשת אלי מישהו והוא היה צריך להגיד את מילות הקוד "מוטו סלינס"... ברגע שאני מוסר לו את המזוודה הוא היה אמור לתת לי 3,000 דולר" (עמ' 2 שורות 4-8).

בהודעתו השנייה פירט אודות האדם הנוסף עמו היה בקשר, בנוסף לסוחר, ואשר מימן את כרטיס הטיסה שלו לישראל.

ש: היה עוד מישהו שדיבר איתך על הנושא הזה חוץ מפרסרו (הסוחר מ.ב)?

ת: כן, בחור ישראלי בשם סלומון, פרסרו סיפר לי על סולומון שהוא זה שהעביר את הכסף לקניית כרטיס הטיסה שלי. (עמ' 2 שורות 16-18)

לבסוף הדגיש כי היה אמור להעביר את הסמים לסלומון אשר מימן את טיסתו "הקולומביאני בחר לי את התאריך שהוא רצה שאני אגיע 14.1.13 כי הישראלי היה צריך לחכות לי כאן" (שם, שורות 29-30).

בהאזנות הסתר אשר בוצעו לשיחותיו של המשיב הזדהה המשיב כסולומון (עמדה 81972 שיחה 12), חיפש אחר הבלדר ונקב בשמו (שם, שיחה 15) ואף בירר אודות משפחתו של הבלדר (שם, שיחה 9) בהתאם לטענת הבלדר כי במקרה בו יתקל בבעיה ייצור קשר עם משפחתו (הודעתו השנייה עמ' 2 שורות 8-9).

במזכר השוואת הקולות מיום ט"ז באדר התשע"ג שנערך על-ידי סמ"ר דוברת בנדל נקבע כי קולו של המשיב וקולו של האדם המשוחח במכשירו של המשיב, המכנה עצמו סלומון ומחפש אחר הבלדר, זהה לחלוטין.

באחרית דבריה הפנתה ב"כ המבקשת לשתיקותיו של המשיב בחלק מחקירותיו המהוות חיזוק לראיותיה הלכאוריות של המבקשת.

ב"כ המשיב הפנה גם הוא להודעות הבלדר והדגיש כי הבלדר מעולם לא פגש את סולומון או את המשיב (הודעתו השנייה עמ' 2 שורות 19-20).