מדינת ישראל נ' משאלי

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 25.06.2010 בשעה 00:15 לפנות בוקר.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 7 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירה של הפרת סימני מסחר, בכך שנראה בסמוך לדוכן בטיילת, ובדוכן נמכרים פרטי לבוש מפרי סימני מסחר.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות לשלום הציבור ושיבוש הליכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד, וכן חומר חקירה נוסף הכולל מידע מודיעיני המסומן במ/2, ובמסגרת מב/1 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

יחד עם זאת, על פי הנטען בבקשה, המדובר באירוע ספציפי בו נכח החשוד בסמוך לדוכן בטיילת, ובדוכן נמכרים סימני לבוש מפרי סימני מסחר.

כבר בשלב זה יאמר כי הבקשה שהוגשה לא פרטה את נסיבות העבירה המיוחסות לחשוד זה כלל, אלא רק פירוט עבירה של הפרת סימני מסחר.

לאחר שהתבקש נציג המשטרה לתקן הבקשה, הודיע לפרוטוקול כי מדובר בנוכחות של החשוד בסמוך לחנות.

ייתכן כי ראוי היה לנסח את הבקשה באופן שונה, וזאת לאחר שבית המשפט עיין בתיק ובחן את הדברים. יחד עם זאת, הבקשה שהוגשה בפניי על ידי המדינה, מתייחסת לאירוע ספציפי של מכירת בגדים המפרים סימני מסחר מצידו של חשוד זה, ולכך בהחלט קיימות ראיות המקימות חשד סביר.

לאחר שבחנתי את הראיות בתיק ואת המידע המודיעיני שבו, נראה כי קיימות ראיות גם למעורבותו של החשוד בהפצה שאיננה נקודתית של פרטי לבוש המפרים סימני מסחר. ואולם, דברים אלה לא נטענו בבקשה ולא בפתח הדברים, ובית המשפט לא אמור לבצע את עבודת המבקשת ולהתמקד בחשדות העולים מהראיות והמידע המודיעיני, כי אם בבקשה שהוגשה כמו שהיא.

החשוד האחר שהינו ככל הנראה בעל הדוכן בו בוצעה המכירה שוחרר, הגם שטען כי מדובר ברכושו שלו. מעורב נוסף גם הוא שוחרר ופריטים שנתפסו ברכבו – החשודים כמפרים את פקודת סימני מסחר, לא מיוחסים לחשוד זה.

בנסיבות אלו החשד המיוחס על ידי המאשימה לחשוד זה, הינו מכירה של פרטי לבוש המפרים סימני מסחר ביום 24.06.2010 בשעות הלילה, ובגין עבירה זו כשלעצמה, אין מקום להארכת המעצר המבוקשת לשבעה ימים.

כמו כן נטען על ידי נציג המשטרה כי החשוד שבפניי עוסק משנת 2005 בעבירות קניין רוחני, אולם במהלך הדיון התברר כי החשוד שהה במאסר בשנים 2005-2006, כך שהדברים שנאמרו אינם מדויקים.

אכן עבירות קניין רוחני המפרות זכות יוצרים של אחר, יש בכוחן להקים עילת מעצר, שכן מדובר בגניבה של יצירה והפצתה, שהיא קניין של אחר, ובכך נגרמת לאותו אחר פגיעה כלכלית שמשמעה היא כעין גניבה מאחר. יחד עם זאת, המקרה שבפניי איננו מאותם מקרים שבו ניתן להצביע על היקף תחכום או תעוזה שיש בהם להקים עילת מעצר, כאמור בבקשת המבקשת בשלב זה.

בתיק זה בית המשפט מתבקש להאריך את מעצרו של אדם בגין מעורבותו במכירת טובין המפרים סימני מסחר באירוע נקודתי, זאת כאשר אחרים שהיו מעורבים בביצוע העבירות שוחררו, נראה כי אין מקום להורות על קבלת הבקשה.

יחד עם זאת, לאור הראיות בתיק שמקימות חשד הקושר את החשוד לביצוע העבירה ועבירות נוספות שעניינן הפרת סימני מסחר, מצאתי כי ראוי להשתמש בחלופת מעצר, וזאת בכדי לאזן בין צרכי החקירה לבין חירותו של החשוד, לאור מכלול נתונים שבתיק, לרבות עברו הפלילי ודרך השיקום בה הולך החשוד שבפניי, הכוללת גמילתו משימוש בסם.

אי לכך אני מורה על שחרורו של החשוד בתנאים הבאים: