מדינת ישראל נ' מש(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למקום תפילה, גניבה והיזק בזדון.

לפי עובדות כתב האישום, המשיב התפרץ לבית כנסת וגנב משם בקבוק משקה חריף.

עיון בתיק החקירה מעלה שקיימות ראיות לכאורה במבחן הלכת זדה. אף אם המשיב מכחיש קשר למעשה, אין בכך כדי לשלול את העובדה שנמצאו טביעות אצבע של המשיב על מסגרת החלון שנופץ. בנוסף, נמצאו כתמי דם בתוך בית הכנסת, שהפרופיל הגנטי שלהם נמצא תואם לזה של המשיב. בכך די כדי לשמש ראיות לכאורה, מה גם שהמשיב בחקירתו מכחיש הימצאות בבית כנסת כלשהו באזור.

באשר לעילה – עבירת התפרצות כשלעצמה מקימה עילת מעצר של מסוכנות. במקרה זה, אף שלכאורה מדובר בעבירה אחת, העילה קמה ומתעצמת לנוכח עברו הפלילי של המשיב. למשיב שמונה הרשעות קודמות, החל משנת 2001, האחרונה מהן בחודש יולי 2010. בשתיים מההרשעות הוטלו על המשיב עונשי מאסר על תנאי שהם ברי הפעלה בתיק זה. מכאן, שעסקינן אומנם בעבירות רכוש, אך בעבירות רכוש חוזרות ונשנות, ומכאן המסוכנות.

ב"כ המשיב ביקשה לשלוח את המשיב לבדיקה פסיכיאטרית, ולחילופין או בנוסף, לשרות המבחן, לבחינת חלופה, לרבות במוסד לטיפול בתחלואה כפולה.

עיינתי בתיק, ומהעיון עולה שאין כלל מקום לבדיקה פסיכיאטרית. אין ולו שמץ של אינדיקציה להפרעה השוללת כשירות נפשית. מה גם, שלחובת המשיב שמונה הרשעות קודמות, כאשר לפחות ביחס לאחת מההרשעות, ציינה הסנגורית שהיתה בדיקה פסיכיאטרית והמשיב נמצא כשיר.

באשר לשרות המבחן – ב"כ המשיב ציינה כי אין חלופה להציע, למעט בדיקת הנושא המוסדי. גישת הפסיקה ברורה: אין מקום להתחיל בהליכי גמילה בתיק המעצר, לא כל שכן, כאשר עסקינן באדם בעל עבר פלילי כבד מאוד, שההרשעות הקודמות לא שמשו כתמריץ עבורו לפתוח בהליכי שיקום. יתרה מכך, לא רק שהתנאי הזה לא מתקיים, אלא שלנוכח העבר הפלילי המכביד, וקיומם של מאסרים מותנים, לא ניתן לתת אמון במשיב. מדובר במשיב שלמרות חרב מאסרים מותנים על ראשו ממשיך לעבור עבירות, ומכאן שאין עליו את מורא הדין. הפסיקה קבעה לא אחת, שהתנאי הראשון לבדיקת חלופה הוא מתן אמון במשיב. מעת שלא ניתן לתת אמון במשיב, מהטעמים שצויינו לעיל, אין כלל מקום לבדיקת חלופה (שאף אינה בנמצא).

בנסיבות אלו, אין מנוס אלא מלהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וכך אני מורה.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ב, 07/02/2012 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: