מדינת ישראל נ' מרקוס

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 31.12.09, הודעת קנס בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציה בבטחה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 12.1.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר אורנה בר זיו, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 31.12.09, בסמוך לשעה 17:10, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, בשדרות בן ציון, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב המלך ג'ורג', פנה ימינה ונצפה על ידי העדה כאשר אינו מאפשר לשני הולכי רגל, שחצו אותה עת במעבר חצייה המסומן במקום, להשלים חצייתם בבטחה וגרם להם לעמוד במקום.

העדה הורתה לנאשם לעצור את רכבו ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" הם היו בצד השני. תסיימי איתי אין לי זמן בשבילך כל היום. לא חותם לך על כלום. אני מקווה שהגעת לאורגזמה ".

יצויין, כי עם תחילת עדותה של עדת התביעה, התנצל בפניה הנאשם על דבריו הגסים ושב והתנצל גם במהלך הדיון.

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך כשהגיע למעבר החצייה, לא היו הולכי רגל שחצו. לדבריו, הוא נאלץ לעצור את רכבו בשל מספר כלי רכב שנעצרו על ידי העדה וחסמו את הנתיב הימני ולאחר שעצר, הגיעו הולכי רגל ממעבר החצייה המערבי והמשיכו חצייתם לפני רכבו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסיר עדת התביעה עובדות מהותיות כגון: כיוון חצייתם של הולכי הרגל ביחס לרכב הנאשם. בהיעדרן, ייתכן ושגתה עדת התביעה בהתרשמותה מנסיבות המקרה, שכן לא ניתן לקבוע את מידת הקרבה של הולכי הרגל לרכב הנאשם.

הנאשם עמד על גרסתו ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ב, 12 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

המועד שנקבע למתן הכרעת דין מבוטל, המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: