מדינת ישראל נ' מרעי(עציר)

החלטה

לפני בקשת המדינה לעצור את המשיב, עבדאללה בן חסן מרעי, עד תום ההליכים.

כתב האישום, בקשת המעצר וטענות הצדדים

לפי עובדות כתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום עבדו המשיב, אדם גרה (להלן – אדם) וראמי סאלמה (להלן – ראמי), כמלצרים באולם חתונות "אגדיר" בטירה (להלן – האולם). ביום 15.10.10 סמוך לחצות, סטר המשיב לראמי בעקבות ויכוח בין השניים. בתגובה סטר ראמי למשיב. בהמשך יצאו השניים אל מחוץ לאולם, ושם נגח המשיב בראשו של ראמי, ובהמשך משך אותו, הפילו ארצה והיכה אותו בעוד ראמי מנסה להתגונן. אדם הבחין במתרחש וניגש להפריד בין השניים, ואז דקר המשיב את אדם באמצעות חפץ חד ופצעו. כתוצאה ממעשי המשיב נגרמו לאדם דקירות שטחיות בצוואר ובגפיים העליונות.

העבירות המיוחסות למשיב הן תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות.

עם הגשת כתב האישום בקשה המדינה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. בבקשת המעצר נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה ובהן הודעות אדם וראמי, הודעות נוספות של עדי ראיה ותעודה רפואית בנוגע לחבלות. עוד נטען בבקשה כי המשיב קושר עצמו לאירוע ומאשר שהיה ויכוח בינו לבין ראמי, אם כי מכחיש שדקר את אדם. בבקשה נטען כי המעשה המיוחס למשיב מקים חזקת מסוכנות, ומחומר הראיות עולה כי המשיב היה נתון בשעת מעשה להשפעת אלכוהול, דבר המעצים את מסוכנותו.

ב"כ המשיב טען כי במקרה זה לא מתקיימות ראיות לכאורה, וכי בכל מקרה אין זה ראוי לעצור את שולחו עד תום ההליכים. לדברי עו"ד דאוד, קיימות סתירות בגרסאות עדי התביעה אדם, מאהר וראמי, ולכל היותר ישנן ראיות לקטטה – אך לא לדקירה. עוד טען הסניגור כי גרסת המשיב היא שבמהלך הויכוח איימו עליו ולכן יצא החוצה. ב"כ המשיב הוסיף כי ניתן להורות במקרה זה על מעצר בית מלא בבית אבי המשיב, והזכיר כי למשיב אין עבר פלילי.

ב"כ המבקשת, עו"ד פורטנוי, הפנתה לראיות שלדעתה מקיימות את המבחן של פוטנציאל סביר להרשעה. לדבריה, המשיב דקר אדם שבא להפריד בינו לבין אחר עמו התקוטט, ואין במקרה זה חלופה הולמת למעצר המשיב.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

לאחר עיון בחומר הראיות מסקנתי היא כי מתקיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת.

אדם, קטין כבן 17, הפליל את המשיב כמי שדקרו כבר בהזדמנות הראשונה. הוא מסר את שמו של המשיב (המוכר לו) ואת תיאורו לשוטרים שהגיעו למקום הדקירה (דו"ח הפעולה של ג'וואד קבלאן משעה 01:20; דו"ח הפעולה של אלמוג לוי משעה 01:30; דו"ח הפעולה של נחלה נחלה משעה 01:08; דו"ח פעולה שרשם יורם כהן בשעה 00:55).

גרסה זו מסר אדם גם בהודעתו הראשונה מיום 15.10.10 שעה 00:38. אדם מסר כי בסוף מסיבה שהתקיימה באולם יצא החוצה לעשן סיגריות וראה את המשיב תוקף את חברו ראמי. הוא התקרב למקום וראה את המשיב מחזיק משהו מבריק ביד. אדם ניסה להפריד ואז הוא קיבל את כל הדקירות. המשיב עזב את האולם וברח מהמקום. אדם נשאל האם המשיב התכוון לדקור אותו ואמר שאינו יודע.

ביום 15.10.10 בשעה 00:54 נחקר ראמי. גרסתו תומכת בגרסת המשיב באופן מלא. לדבריו, אחרי המסיבה החל המשיב צועק עליו. ראמי הרגיש לדבריו כי המשיב שתוי והתפתח ביניהם ויכוח. המשיב איים על ראמי ונתן לו מכה בצוואר. בעל האולם הוציא את המשיב החוצה ולאחר מכן יצא גם ראמי. השניים התקוטטו, ופתאום הגיע אדם וניסה להפריד, ואז קיבל דקירות מהמשיב. ראמי לא ראה סכין בידיו של המשיב, אך אמר שבהתחלה טמן את ידיו בכיסיו.

אדם נחקר פעם נוספת ביום 18.10.10. בהודעה זו הרחיב אדם ותאר את פרטי האירוע. לדבריו שמע שבמהלך המסיבה התווכחו המשיב וראמי, והמשיב נתן לראמי מכה. אחר האירוע יצא אדם מהאולם וראה את ראמי שוכב על הכורכר ומעליו המשיב חונק אותו ביד שמאל וידו הימנית בכיס המכנסיים. אדם מסר שראה את המשיב מוציא את היד מהכיס ומחזיק משהו. אדם טען שחיבק את ראמי וניסה למשוך אותו מתחתי המשיב, ואז ראה את המשיב נותן לו מכה ביד ימין בה החזיק דבר מה. אחרי שקיבל את המכה על היד שלו, שחרר אדם את ראמי מלפיתת המשיב ותפס את המשיב מאחור, כשידיו מתחת ליד ימין של המשיב, והניח את ידו שלו על צווארו של המשיב כדי למנוע ממנו להמשיך ולתקוף באותה יד. המשיב ניסה להשתחרר, ולתקוף את ראמי, ואז באו הרבה מלצרים שאחזו את המשיב.

ראמי נחקר אף הוא ביום 18.10.10. הוא מסר כי המשיב "התחיל איתו" וקילל אותו, ולאחר מכן סטר לו וראמי סטר למשיב בחזרה. ראמי טען שסבר כי בכך העניין הסתיים, אלא שבשלב מסוים פגש במשיב במטבח וזה אמר לו, "בוא נדבר בחוץ נפתור את הבעיה". השניים יצאו החוצה ועמדו ליד עמוד חשמל, ואז המשיב נגח בו בראשו, קרע את חולצתו וניסה להשכיבו על הארץ. המשיב הצליח להפיל את ראמי ובעודם מתגוששים על האדמה, הגיעו חברים של ראמי, לרבות אדם. אדם ניסה להרים את המשיב מעל ראמי והמשיב דקר את אדם ביד. אדם הגן על ראמי, וחברים של ראמי תפסו את המשיב שהשתולל והמשיך לקלל. המשיב דקר את אדם פעם נוספת בצוואר. ראמי לא ראה סכין בידו של המשיב.

הגרסאות היסודיות שמסרו אדם וראמי תומכות זו בזו באופן משכנע.

אך בכך לא די. עדים נוספים תומכים בגרסת התביעה. מלצר נוסף, מוחמד מוחסאן המכונה "אבו שאקר", נחקר ביום 18.10.10 ומסר כי ראה את המשיב מחזיק דבר מה באגרוף קמוץ ונותן מכה על היד של אדם, כאשר כוונתו היתה לדקור את ראמי. מוחסאן תמך בגרסתו של ראמי לפיה גידף אותו המשיב במהלך האירוע, ובמהלך הויכוח ביניהם הוסיף ואמר לו "אני אוציא אותך מהאולם", דברים מהם ניתן להבין שהזמין את ראמי להתקוטט מחוץ לאולם. מוחסאן תמך גם בגרסת ראמי לעניין מכות בראש (סטירות) שהוחלפו בינו לבין המשיב עדיין בתוך האולם. עוד מסר מוחסאן כי בשלב מסוים ראה אנשים רצים החוצה, וראה את המשיב וראמי מתקוטטים כשראמי על הרצפה. מוחסאן ומוחמד ושאחי (אבו נימר) ניסו להרים את המשיב מעל ראמי, ובשלב מסוים המשיב רצה לתת מכה לראמי, ובא אדם והחזיק לו את היד. בשלב מסוים אמר המשיב לנוכחים שיתן להם סכינים בראש ובבטן (שורה 79). מוחסאן הוסיף שהחפץ בידיו של ראמי היה ישר ודק (שורות 108-107).

גם מוחמד ושאחי ("אבו נימר") תומך בגרסת התביעה, הן לעניין הויכוח המוקדם בין המשיב וראמי, הן לעניין הסטירות שהחליפו, והן לעניין המכות בחוץ ודקירתו של אדם בידי המשיב שהזיז את ידו בתנועת שיסוע לעבר ראמי.

המשיב מצידו אמר עם מעצרו אמירה שיש בה משום ראשית הודייה. תגובתו הראשונית והאותנטית ביותר היתה שפעל כהגנה עצמית (דו"ח הפעולה שרשם יורם כהן וכן דו"ח העיכוב עליו חתום המשיב). מי שטוען כי התקוטט עם אחר אך לא פגע בו באופן קשה אינו נזקק להעלות טענה של הגנה עצמית.