מדינת ישראל נ' מרעי(עציר)

החלטה

מבוא:

1.         בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 24.2.2010 וזאת לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו – 1996.

2.         ביום 21.1.2010 הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום, בו יוחסה לו עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש (בן זוג) (פעמיים) , עבירה בניגוד לסעיף 380 ו- 382 (ג) לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

3.         לאחר שהסניגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, הופנה המשיב לשירות המבחן אשר ערך אודותיו תסקיר. לאחר ששירות המבחן ערך שיחות על המתלוננת- אשתו של המשיב, הגיע הוא למסקנה, כי ניתן להפחית את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, על ידי שחרורו למעצר בית בפיקוח שני מפקחים בכפר ג'סר אלזרקא, מרחק מה מבית בו מתגוררים אשתו וילדיו בכפר פרדיס.

4.         עפ"י הבקשה המונחת בפני, ביום 1.6.2010 נתפס המשיב כשהוא עובד במסעדה בזכרון יעקב, כאשר הוא מפר את תנאי החלטתי. על פי טענת המבקשת, המשיב התחיל לעבוד במסעדה מזה שלושה שבועות, לפני יום מעצרו וכאשר הוא מפר ברגל גסה את ההחלטה, בה הוריתי על שחרורו בתנאים.

5.         לפיכך, הוגשה בקשת המבקשת לשוב ולהורות על מעצרו  של המשיב עד תום ההליכים בשל הפרת תנאי שחרורו.

6.         מאידך, טוען המשיב, באמצעות ב"כ, הוא יצא לעבודה למען יפרנס ילדיו, כי הוא עבד בזכרון יעקב. מטרת הפרת תנאי השחרור היתה לצרכי עבודה ולא היה בהפרת תנאים אלה משום סיכון לבטחון המתלוננת.

 הכרעה:

 7.אין חולקין, כי המשיב הפר את תנאי שחרורו שעה שלא שהה במעצר בית מלא, בניגוד להחלטתי.

 8.הכלל הוא כי הפרת תנאי שחרור יכולה להיות עילה לביטול שחרורו של המשיב (ראו : בש"פ 7980/09 מדינת ישראל נ' אפללו, טרם פורסמה ניתנה ביום 14.10.09). יחד עם זאת, על בית המשפט לשקול כל מקרה לגופו ולשקול, את אופי ההפרה ואת חומרתה.

 11.במקרה דנן, בבסיס בקשת המבקשת למעצר עד תום ההליכים עמדה מטרה אחת ויחידה, והיא להפחית את המסוכנות שנשקפת מן המשיב. לא הוכח בפני, כי המשיב הגיע למקום מגוריה של המתלוננת או שהוא סיכן את שלומה. הוכח בפני כי המשיב הפר את תנאי השחרור בשל רצונו העז לעבוד ולפרנס את בני משפחתו.

12.בנוסף, שקלתי שיקול נוסף והוא שהמשיב הודה במיוחס לו בכתב האישום. אמנם לאחר הודאתו, אין עומדת לזכות המשיב חזקת החפות עוד. יחד עם זאת, הואיל ושלב הטיעונים לעונש קבוע ליום 14/7/10, נראה, כי שקילת חלופה נוספת ורחוקה מן האזור יש בה כדי להשיג את המטרה המקורית של החלטת השחרור בתנאים.

13.לאחר ששקלתי את נסיבות הפרת תנאי השחרור, השלב בו מצוי ההליך הפלילי כנגד המשיב, והחלופה המוצעת, לפיה ישוחרר המשיב למעצר בית בבית אחותו בלוד, החלטתי לשנות את תנאי השחרור לתנאים שלהלן, באופן שהמשיב ישוחרר לאחר שיתמלאו התנאים שלהלן:

            א)         המשיב יפקיד סך 10,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט לשם הבטחת תנאי שחרורו.

            ב)המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו, הגב' אזבארגה מילוק, בשכונת סאחנה בעיר לוד, בפיקוח צמוד של אחותו הגב' אזבארגה מילוק ובעלה מר כאמל אזבארגה, לסירוגין.

            ג)כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות צד ג' להבטחת קיום תנאי השחרור ע"ס 10,000 ₪.

ד)מובהר למפקחים כי המשטרה רשאית להכנס לביתם לצורך בדיקת קיומם של תנאי השחרור נשוא החלטתי זו.

14.לא יומצאו הערובות הנ"ל יישאר המשיב במעצר.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תש"ע, 07/06/2010 במעמד הנוכחים.