מדינת ישראל נ' מריח(עציר)

החלטה

למרות שאני סבור שהתנהלותו של עו"ד חלבי אינה תקינה, בלשון המעטה – שהרי מצופה היה ממנו לשלוח הודעה על הייצוג עוד בטרם הדיון היום, אאפשר את החלפת הייצוג.

אני משחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוגו של המשיב.

ניתנה והודעה היום כ"ח אלול תש"ע, 07/09/2010 במעמד הנוכחים.

יחיאל ליפשיץ, שופט

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב שבפני עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. כנגד המשיב הוגש, בתאריך 23/8/10, כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות: תקיפה סתם (עבירה לפי ס' 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; להלן: החוק); נהיגה ללא רישיון נהיגה (עבירה לפי ס' 10 א' לפקודת התעבורה, תשכ"א – 1961); ונהיגה ללא פוליסת ביטוח (עבירה לפי ס' 2 לפקודת הביטוח).

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 18/8/10 סמוך לשעה 1300 שהה הנאשם בבית הוריו בדאלית אל כרמל. הנאשם תקף את אביו בכך שהשתולל ואחז בחולצתו של האחרון ומשכהּ, וכל זאת על רקע דרישתו לקבל סכום כסף מהאב. בהמשך, נטל הנאשם את מפתחות רכב האב ומייד לאחר מכן נהג ברכב כשאין בידו רישיון נהיגה בתוקף ופוליסת ביטוח.

ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה, אולם ציינה כי לשיטתה לא מתקיימת עילת מעצר. זאת ועוד, ב"כ המשיב טענה כי הסיבה היחידה, לשיטתה, שהתבקשה בתיק זה בקשת המעצר הינה הבעיה הנפשית ממנה סובל המשיב – כפי שיפורט להלן – וזו, למותר לציין, אינה מהווה עילת מעצר. אשר על כן, ביקשה ב"כ המשיב להסתפק בהרחקה מהמתלונן.

מנגד, ציינה ב"כ המבקשת כי בנתוני האירוע בגינו הועמד המשיב לדין וכן מחומר החקירה עולה כי מדובר באדם מסוכן, בלתי צפוי ושאינו ירא חוק.

עיינתי בתיק החקירה וכן בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוכנה לאחר הגשת כתב האישום. מהמקובץ עולה כי המשיב הינו בן 37 שנים, שגר עם הוריו המבוגרים ובנפרד מאשתו. למשיב עבר פלילי שאינו משמעותי. בעבר – בשנים 2007 ו 2009 -אושפז בשני אשפוזים פסיכיאטריים לתקופות קצרות יחסית: בראשון, בשנת 2007 הוא הובא בהוראת אשפוז כפוי; ובשני, בשנת 2009, הוא הובא בהסכמתו על רקע התנהגות תוקפנית כלפי הוריו. עוד עולה – ככל הנראה משיחת הפסיכיאטר עם הורי המשיב - כי אשתו של המשיב עזבה אותו עם ילדיו על רקע אלימותו ולפני מספר חודשים הוא תקף את אמו וכתוצאה מכך היא נפלה ושברה את עצם הירך. כאמור לעיל, המשיב מתגורר אם הוריו ודורש מהם לספק את צרכיו, ובכלל זאת סיגריות. אציין בהקשר זה, כי המשיב וצורך כמות רבה יחסית של סיגריות (כ 3 קופסאות ביום).

האירוע המתואר בכתב האישום התרחש אף הוא על רקע דרישתו של המשיב לאספקת סיגריות. עובר לאירוע, רכש אביו של המשיב סיגריות עבור בנו אולם ככל הנראה הן לא היו לטעמו של האחרון. אשר על כן, החל המשיב להשתולל ובהמשך אחז בחולצת אביו. לנוכח ההשתוללות נתנה לו אמו סכום של 100 ₪ אך למרות זאת, לקח המשיב בכוח את מפתחות הרכב ולמרות התנגדות אביו הוא יצא ונסע ברכב למרות שאין ברשותו רישיון נהיגה בתוקף.

ב"כ המשיב טענה כי האב כלל אינו חושש מאביו אולם קריאת מכלול התיק מגלה תמונה אחרת. האב ציין, כי על רקע הפסקת לקיחת התרופות הפסיכיאטריות מצד בנו, חלה הידרדרות במצבו והתנהגותו. כאשר לא מספקים את דרישות הוא משתולל ובלתי צפוי. הדברים עולים גם מהודעת האם שציינה כי בנה היה במעין מצב של "קריז" (ר' הודעת האם מתאריך 22/8/10 שורות 8-9).

להשלמת התמונה, אציין כי מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי המשיב אינו סובל ממחלת נפש אלא ייתכן מדובר בהפרעת אישיות עם קווים סכיזואידיים.

לנוכח האמור לעיל, אני קובע כי אכן מתקיימת עילת מעצר. מדובר במשיב שהינו מסוכן לבני משפחתו ולסובבים אותו. המשיב תלוי בבני משפחתו לצורכי קיומו הבסיסיים ביותר ואינו יכול לקיים את עצמו. משלא מספקים את צרכיו, או כאשר הוא סבור כך, הוא משתולל ונוקט באלימות. העובדה כי גם לאחר שקיבל את הכספים שדרש הוא נהג ברכב, כשהוא מודע לכך שאין בידו רישיון נהיגה, מקנה משנה תוקף לדברים לעיל. מדובר במי שנוהג ברכב במקום יישוב הומה אדם כשהוא מצוי במצב נפשי מעורער ובכך מסכן את המשתמשים בדרך. אין מדובר אם כן במי שנוקט באלימות כלפי המעגל הקרוב אליו, כי אם במי שמסוכן לכלל הציבור.

השלב הבא בניתוח הבקשה הוא בחינת האפשרות להסתפק בדרך פוגענית פחות בחירותו של המשיב – היינו, בחינת האפשרות לחלופת מעצר. במהלך הדיון שהתקיים בפני בתאריך 2/9/10 לא הוצגה בפני כל חלופה, פרט להרחקה מהוריו. למותר לציין, כי חלופה זו, בנסיבות העניין, אינה עומדת בתנאים הנדרשים. היום, בפתח הדיון עו"ד חלבי וביקש לקבל את הייצוג. אפשרתי לו לעשות כן וכן להציג חלופה. על פי המוצע, ישוחרר המשיב למעצר בית חלקי בבית אחיו, והוא יהיה צמוד אליו גם בעת עבודתו של האח, שהינו נגר. האח – מר רביע מריח העיד בפני ומסר על הסכמתו לפקח על אחיו.

איני סבור כי החלופה שהוצעה הינה חלופה שיכולה להפחית לרמה סבירה את מסוכנות המשיב. איני סבור כי המשיב יכול לצאת לעבודה עם אחיו. מדובר במי שסובל מבעיות שונות ואינו עובד מזה תקופה ארוכה. ההנחה שהוא יהיה מסוגל לקום בבוקר, לצאת לעבודה ולהישמע להוראות אחיו אינה ריאלית.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו בת.פ. 40472-08-10.

יחד עם זאת, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי קיימת אפשרות כי באם תמצא למשיב חלופה מוסדית, אשר תיתן גם מענה מקצועי כלשהו לבעיות מהן סובל המשיב, הרי שייתכן ויהיה ניתן לשקול אותה.

אני קובע דיון בנדון לתאריך 13/10/10, שעה 1300. עד אז יכין שירות המבחן תסקיר מעצר.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לשירות המבחן וכן תזמן את המשיב באמצעות שב"ס לדיון לעיל.