מדינת ישראל נ' מרטינז זיו

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

הנאשם כפר בעבירה וטען כי היה חגור, כי לשוטר היו משקפיים וכי הוא נהג ברכב מוגבה. הוא גם טען שנסעו עימו שני נוסעים אך בחר שלא להביא אותם היום לעדות מאחר ולטענתו לא היה ברור לו אם המשפט יתקיים בוודאות.

מטעם המאשימה העיד השוטר, אלכס אויריק, שהעיד כי הבחין בנאשם כשאינו חגור, כי שמר על קשר עין עימו וכי לא היה דבר שהפריע לשדה הראיה כי חלונות הרכב היו שקופים ללא וילונות וציפויים.

הנאשם העיד כי היה חגור, כי לא הבחין בשוטר שכן חבריו הפנו את תשומת ליבו כי הנ"ל פונה אליו וכי קשר העין האמיתי נוצר ביניהם רק לאחר שנעצר. הנאשם טען כי על מנת לראות את השוטר היה צריך להסיט את גופו קדימה.

לאחר ששמעתי את השוטר ואת הנאשם שקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בפניי החלטתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו שכן שוכנעתי שעדותו של עד התביעה, הגם שהיא עדות יחידה, משקפת נאמנה את התרחשויות בפועל ובכך עלה בידי התביעה להוכיח את העבירה מעל לכל ספק סביר.

אני מאמין לשוטר כי הבחין בנאשם לא חגור, כי היה לו קשר עין ללא מכשולים וכי בעת שהנאשם הבחין בו הוא משך את החגורה וחגר את עצמו.

הדוח שערך השוטר היה מפורט וגרסתו הותירה רושם אמין וחיובי והייתה ללא סתירות.

הנאשם לעומת זאת הותיר עלי רושם לא אמין וניסיונו להרחיק את עצמו על ידי הטענה כי לא הבחין בשוטר בעצמו אלא היו אלה חבריו שהפנו את תשומת ליבו, אינו מקובל עלי. הנאשם גם בחר שלא להביא את חבריו והימנעות מהבאת עדים רלוונטיים אלה יש בכדי לפעול לחובתו.

יצוין, גם לפי גרסת הנאשם לא ניתן לשלול את העובדה כי השוטר נסע לידו מספיק זמן כדי שיוכל להבחין בו וגם בכך יש כדי לחזק את גרסת השוטר.

השורה התחתונה היא שאני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תש"ע, 08/07/2010 במעמד הנוכחים.

אינאס סלאמה, סגן נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

לאחר שנתתי את דעתי לעבר התעבורתי הקל יחסית לוותק של הנאשם בנהיגה לנסיבות האישיות כפי שנפרסו בפניי ולטיעוני הצדדים בעונש אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך400 ש"ח או 4 ימי מאסר.

אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים על תנאי למשך 2 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה, תוך התקופה האמורה או לאחריה.

תשלום הקנס - בתוך 90 ימים.

בשל שביתת עובדי המנהלה שוברי התשלום לא ימסרו לנאשם, והם יישלחו בדואר.

כתובת הנאשם לצורך קבלת השוברים: מצפור 16/ב' פרדס חנה.