מדינת ישראל נ' מרום

החלטה

1.נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בו הואשמה בביצוע עבירות של ביצוע עבודות ו/או שימוש במקרקעין ללא היתר כדין וביצוע עבודות בסטייה מתוכנית. בפרק העובדות שבכתב האישום נטען כי הנאשמת בנתה בשטח ציבורי מבנה מעץ המשמש למגורים והיא מחזיקה ומשתמשת בו ללא היתר.

2.במסגרת כפירה מפורטת שהגישה הנאשמת נטען, בין היתר, כי בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת פעלו רבים במושב רמות, והנאשמת בתוכם, לפיתוח ענף האירוח הכפרי בישוב, בנו יחידות אירוח בעידוד הרשויות, וביניהן אף רשויות תכנון ובניה שאישרו הגשת תכנית מתאר חדשה אשר תכלול בתוכה את המבנים הקיימים בשטח, אף אם נבנו ללא היתר כדין. כן נטען כי במשך שתים עשרה שנים שררה מציאות של "הבנות" עם רשויות התכנון והאכיפה, העדר נקיטת צעדי אכיפה, אשר יצרו סוג של הבטחה שלטונית כי הנאשמת רשאית להמשיך ולעשות שימוש במבנה שבנתה. לטענת הנאשמת, הגשת כתב האישום ערב קבלת תוכנית המכשירה בדיעבד את מעשיה הלא חוקיים, לאחר שנים של הסכמה בשתיקה, מנוגדת לשכל הישר, מהווה פגיעה בעקרונות צדק והגינות.

3.בתגובת המאשימה לטענה המקדמית של הגנה מן הצדק נטען כי לא ניתן להקים מבנה על שטח ציבורי פתוח. עוד נטען כי בפועל הנאשמת קיבלה היתר אולם הקימה את המבנה בסטייה ממנו תוך פלישה לשטח הציבורי.

אף שאפשרתי לנאשמת להגיש תגובה לתגובת המאשימה עד 15.7.2013 – לא הוגשה תגובה כזו.

4.מאחר ולא ראיתי כל קשר בין הטענות המפורטות שפורטו במסגרת הכפירה המפורטת ועניינן הגנה מן הצדק לבין המעשים המיוחסים לנאשמת בכתב האישום, מצאתי כי אין בסיס לטענה המקדמית. לא כל אי אכיפה לאורך זמן מהווה הסכמה שבשתיקה עם הפרת החוק. המקרה הנוכחי אינו משתייך למקרים נוספים ביישוב רמות של בנייה תיירותית ללא היתרים אשר זכתה, לכאורה, להעלמת עין מצד רשויות.

5.מאחר ודחיתי את הטענה המקדמית, והוגשה כפירה מפורטת, הנני מורה למזכירות להעביר התיק אל כבוד סגן הנשיא דבור, לקביעת מועד להוכחות.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: