מדינת ישראל נ' מרדכי(עציר) ואח'

החלטה (בעניינו של משיב 3)

בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של נשיאה והובלה של נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין ,התשל"ז- 1977 (להלן "החוק"). בנוסף, מייחס כתב האישום למשיב 2 עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק והחזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק, ולמשיב 3 עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק והחזקת סם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 22.4.12 הכניסו המשיבים 2 ו-3 אקדח תופי שחור (להלן "האקדח") כשהוא עטוף בקפוצ'ון לבן (להלן ה"קפוצ'ון") לרכבו של משיב 1 (להלן "הרכב") אשר ישב ברכב באותה העת. מיד לאחר מכן, החלו המשיבים בנסיעה כאשר משיב 3 נהג ברכב, משיב 2 ישב לצידו ומשיב 1 התמקם במושב האחורי. לאחר מספר דקות של נסיעה, נעצרו המשיבים בידי כוח משטרה.

משהודיעו השוטרים למשיבים על מעצרם ניסה משיב 3 לבעוט בשוטר אשר דוד (להלן "אשר"), הניף ידיו וקילל. משיב 2 ניסה להתחמק מן השוטרים ונעצר רק לאחר שימוש בגז פלפל. משיב 1 לקח את הנשק, אשר היה עטוף בגרב לבנה, מן הקפוצ'ון וניסה להסליקו מתחת למושב הסמוך למושבו של הנהג.

בחיפוש בביתו של משיב 3 נמצא סם מסוג חשיש במשקל 1.129 גרם.

בחיפוש שנערך על גופו של משיב 2 נמצאה סכין באורך של כ-4 ס"מ אשר הוחבאה בנעלו הימנית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדם. המבקשת טענה כי בידיה ראיות להוכחת אשמת המשיבים בהסתמכה על דו"חות הפעולה, צילומים של המשיבים וסתירות בין גרסאותיהם השונות.

ביום 28.5.12 הסכימה ב"כ המשיב 1 לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו.

ביום 31.5.12 טען ב"כ המשיב 2 כי גם אם קיימות ראיות, הן אינן מצדיקות את מעצרו של מרשו עד לתום ההליכים וביקש לקבל תסקיר בעניינו. נוכחת הסכמת ב"כ המבקשת, ומבלי שהתחייבה על עמדתה בהמשך, הוריתי על קבלת תסקיר בעניינו של משיב 2.

ב"כ המשיב 3 (להלן "המשיב") הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע להחזקת הסם אך ביחס להחזקת הנשק ולהתנגדות למעצר טענה כנגד קיומה של תשתית ראייתית לכאורית.

אין חולק שהאקדח נמצא ברכב עטוף בגרב לבנה. כמו כן, אין חולק שהקפוציון ,אף הוא, נמצא ברכב. המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה האם המשיב ידע או לחלופין סייע להכנסת האקדח לרכב. וליתר דיוק, האם הכיל הקפוצ'ון, אשר העביר המשיב למשיב 2, כפי העולה מתמונות 18-23, בתוכו את האקדח, אם לאו.

טענות הצדדים

ב"כ המבקשת הסתמכה על ההשוואה בין התמונות בטרם נכנס המשיב לביתו (תמונות 6,3-4 ו-12) (להלן "החלק הראשון"), לבין התמונות בהן הוא יוצא חזרה מביתו אל עבר הרכב (תמונות 17-19) (להלן "החלק השני") .

לדבריה, בעוד שבחלק הראשון נראה הקפוצ'ון שמוט בידיו של המשיב הרי שבחלק השני נראה הקפוצ'ון תפוח, כמכיל דבר בעל משקל ונפח. בנוסף, מאופן החזקת המשיב ומשיב 2, בתמונה 21, את הקפוצ'ון ניתן להגיע למסקנה זהה.

הוסיפה ב"כ המבקשת כי מדו"ח הפעולה של השוטר אייל אנקונינה (להלן " אייל") מיום 22.4.12 עולה שהאקדח הוחבא בקפוצ'ון. השוטר אייל ציין בדו"ח הפעולה כי ראה את משיב 1 מוציא את הגרב, בה הוסתר האקדח, מתוך הקפוצ'ון.

חיזוקים נוספים לטענותיה מצאה ב"כ המבקשת בסתירות הפנימיות בהודעותיהם של המשיבים לגביי יעד נסיעתם, במחקרי התקשורת אשר מעידים כי המשיב ומשיב 1 שהו יחד, יום קודם לכן, בשעות בהן טען משיב 1 כי הוא מצא את האקדח ובסירובו העיקש של המשיב להתייחס לתמונות בהן הוא נראה נושא את הקפוצ'ון התפוח.

לעניין ההתנגדות למעצר, הפנתה ב"כ המבקשת לדו"חות הפעולה של אייל ושל גלעד פרץ בהם תוארה התנגדות המשיב למעצר אשר הובילה את אייל למצב בו הוא נצרך להשתמש בגז פלפל בכדי להשתלט על המשיב.

טענות המשיב

לדידה של ב"כ המשיב אין בתמונות בהן רואים את העברת הקפוצ'ון בכדי להוכיח שהמשיב העביר את האקדח באמצעות הקפוצ'ון. בתמונות לא נראה אקדח, או דבר דומה לו, על האקדח, אשר נמצא ברכב, לא נמצאו טביעות אצבע או ד.נ.א של המשיב ובכל חקירותיו טען המשיב שלא ידע כלל על קיומו של האקדח ברכב. נכון הדבר כי המשיב נתפס ברכב בו נמצא האקדח, אך האקדח הוחבא ברכב בטרם נכנס אליו המשיב והוא לא ידע כלל על קיומו.