מדינת ישראל נ' מראעבה(עציר) ואח'

גזר דין

1.נאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (2 אישומים).

על פי האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, ביום 4.12.12 בשעה 7:44 בהוד השרון בכביש 531 מחלף שז"ר, נסעו הנאשמים ברכב כשהם שוהים בישראל ללא היתרי שהייה ו/או תעסוקה כדין.

על פי האישום השני , ביום 12.9.11 בשעה 8:36 ברחוב האגודה בהוד השרון נתפס הנאשם נוסע ברכב כשהוא שוהה בישראל ללא היתר שהייה ו/או תעסוקה כדין.

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו, והצדדים יטענו לעונש באופן פתוח.

3.ב"כ המאשימה טען בטיעוניו לעונש כי לנאשם אין עבר פלילי.

מתחם הענישה שנקבע ע"י בימ"ש המחוזי בעבירת שב"ח יחידה הינו בן חודש לשישה חודשי מאסר, והנאשם הורשע בתיק זה בשתי עבירות שב"ח.

לפי הלכת פרג'ין הרי שיש להחמיר את הענישה כלפי מי ששב ומבצע עבירות אלה, על מנת להרתיע את הנאשם עצמו ואת הרבים.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש להשית על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל, לצד מע"ת.

לעומתו טען ב"כ הנאשם כי הנאשם הינו בחור צעיר שלקח אחריות, הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. הוא הורשע בשתי כניסות ללא עבירות נלוות.

מדיניות האכיפה היא כי לא מעמידים שב"ח לדין בגין עבירת כניסה בלבד ללא עבירות נלוות, אלא מהכניסה השלישית ואילך.

כך למשל בת"פ (כ"ס) 52270-11-11 של בימ"ש זה (כב' הש' קרשן) נגזרו 45 ימי מאסר על שתי נאשמות שנכנסו לישראל למעלה משלוש פעמים, ובפעם השלישית הודו בעקבות הסתבכותן בעבירות נלוות.

אביו של הנאשם עובד מזה 20 שנה בשטח ישראל כקבלן, וכעס על מעשי הנאשם משום שהינו איש חוק, ולא רצה שמי מבני המשפחה יסתבך עם החוק.

הנאשם הפקיד סך של 6000 ₪ בקופת בימ"ש, התייצב עם המפקח ואביו לכל הדיונים הקודמים, כמו כן הביע חרטה עמוקה.

הנאשם רצה להיכנס על מנת לעבוד. הוא נכנס לישראל פעמיים בתוך שנה.

הפסיקה נוטה שלא להשית עונשי מאסר בפעול בגין כניסה לכשעצמה, וכן לא עונש כספי בשל מצוקה כלכלית, אלא מסתפקים בתקופת המעצר.

הנאשם הינו ללא עבר פלילי, סיים שנה שלישית מנהל עסקים.

לאור האמור מתבקש בימ"ש להשית על הנאשם עונש צופה פני עתיד בלבד, שישמש לו כאזהרה, וכן את הסכום המופקד בקופת בימ"ש- לשלם כקנס, או לחילופין- להסתפק בתקופת המעצר עד כה כמאסר בפועל.

הנאשם הוסיף כי הוא מצטער, וכי לא יחזור לתחומי המדינה באופן לא חוקי. הוא התארס לא מזמן ורוצה להמשיך בחייו.

אביו של הנאשם אף הוא הוסיף כי לא ידע על כך, ומתכוון להחזירו ללימודים בשכם.