מדינת ישראל נ' מעוז

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ב-17.5.11 בשעה 15:45 או בסמוך לכך ברחוב קרן הייסוד פינת המרגנית בהרצלייה, נהג הנאשם כשהוא משתמש בטלפון נייד בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961 .

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו ראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר שרעבי מלכיאל, עדותו רובה ככולה נשענה על הדוח אותו ערך, ביום המקרה - ת/1, על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע הנאשם נהג ברחוב קרן היסוד הרצלייה, מכיוון מזרח למערב. בהגיעו לצומת קרן היסוד המרגנית בהרצלייה, הבחין בנאשם כשהוא מחזיק בטלפון בידו הימנית קרוב לאוזן ימנית ובידו השמאלית מחזיק את ההגה כשהרכב בתנועה. השוטר היה סטטי ברחוב המרגנית כאשר הבחין בעבירה, עצר את הנאשם ורשם לו דוח.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדוח הייתה: "יכול להיות שאני עברתי אותו מפה (הצביע מהתיק) לפה (מצביע על הדיבורית) כשראית אותי. אני למדתי לא להתווכח עם שוטר. טוב תרשום שלא היה ולא נברא יש לי דיבורית. כשהגעת אליי הייתי באמצע השיחה כשהטלפון בדיבורית".

בבית המשפט טען הנאשם כי נסע ברחוב קרן היסוד. בשלב מסוים שמע הנאשם צפצוף, השוטר עצר את הנאשם בצד, ניגש אליו ואמר לו כי ראה אותו משוחח בטלפון. הנאשם אמר לשוטר:"אתה יכול לראות שאני באמצע שיחה שהטלפון בדיבורית" .

בחקירה נגדית טען הנאשם כי לא ראה את השוטר לפני שנעצר על ידו. הנאשם טען כי השוטר ראה אותו מעביר משהו מהתיק למקום אחר. הוא אינו זוכר את המקום אליו העביר את הדבר. הנאשם טען כי מה שיכול להיות שהוא ראה זה עט או ארנק, הוא אינו יודע מה הוא ראה ויכול להיות שעם אותו דבר הוא גירד באוזן.

הנאשם ביקש לזכות אותו וזאת לנוכח מזג האוויר שהיה באותו יום לפיו הראות היה לקויה והיה אובך כבד. כמו כן, לדעת הנאשם השוטר ראה אותו זמן קצר מידי של פחות משנייה ולכן הוא לא יכול היה לראות אותו משוחח בטלפון.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטר היא אמת ואני מוצא להרשיע את הנאשם.

לגבי טענת ההגנה כי מזג האוויר היה לקוי, הנאשם הציג עיתון מיום 17.5.11, בעיתון נרשם "היום אביך, ייתכן גשם בפנים הארץ".

הנאשם אף הגיש לביהמ"ש עותק צילומי של פלט מחשב מאתר "מזג האוויר בישראל". לפיו ב-17.5.11 "קיים אפיק מים סוף, ינשבו רוחות צפוניות עד צפון מזרחיות, אובך בינוני יחדור לאזורינו ממזרח, בשעות הערב יתרבו העננים ממזרח וגשמים מקומיים צפויים לרדת".

הנאשם הציג תמונות של רכבו כדי להמחיש את מזג האוויר.

אני חייב לציין כי בתמונות שהגיש הנאשם ניתן לראות את רכבו, בתמונה המרוחקת שצולמה ניתן לראות את הגה הרכב, מדובר במרחק של מס' מטרים. על סמך תמונה זו, לא ניתן לקבוע כי השוטר לא יכול היה לראות את הנאשם בתוך הרכב. לגבי המסמכים שהוגשו והעיתון, לא ניתן לקבוע כי לאור מזג האוויר השוטר לא יכול היה לראות את הנאשם אוחז בטלפון.

לעניין הזמן הקצר שראה השוטר את הנאשם, השוטר העיד על כך במסגרת חקירתו הנגדית כי ראה את הנאשם מבצע את העבירה וזאת היה במשך מספר שניות שהוא אינו יכול לציין כמה שניות הוא ראה אותו. הנאשם לא ראה את השוטר בטרם נעצר. לכן הנאשם אינו יכול לסתור את טענת השוטר כי ראה אותו מהלך מספר שניות. מעבר לכך השוטר טען כי בזמן שראה את הנאשם הן אותן שניות שהיה בהן להספיק לראות את הנאשם מבצע את העברה.

לעניין גרסת הנאשם כי הוא אכן אחז משהו, אולם הוא אינו יכול לומר מהו אותו משהו. כאשר השוטר מציין באופן מפורש בתגובת הנאשם. כפי שטען הנאשם כי הוא העביר "אותו" מפה לדיבורית.

גרסת הנאשם כי אחז משהו וגירד איתו את האוזן נשמעת מוזרה, מדוע אדם צריך להוציא באמצע נהיגה דבר מה כדי לגרד עימו את האוזן ואינו יכול לגרד את האוזן עם ידו.

מדוע אדם צריך לאחוז בדבר מה במהלך נסיעה כאשר הוא צריך לאחוז את ההגה בלבד – עזיבת ההגה כשלעצמה מהווה עבירה.

עוד אציין כי גרסה זאת לא נראית הגיונית כל כך לאור העובדה שהשוטר רושם כי הנאשם הצביע לו שהוציא את אותו דבר מה מהתיק והניח אותו בדיבורית, בנסיבות אלה נראה כי הדבר שהצביע הנאשם הוא טלפון כי הדבר היחיד שאפשר לשים בדיבורית הוא מכשיר טלפון, לא ארנק ולא עט.