מדינת ישראל נ' מסרי

החלטה

1. עניינה של החלטה זו הוא בטענת חוסר סמכות מקומית שהועלתה ע"י ב"כ הנאשם.

2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין החזקת נכס חשוד כגנוב, קבלת נכסים שהושגו בפשע ורכישת/החזקת נשק שלא כדין.

על פי הנטען בכתב האישום ביום 10/4/13 זיהה השוטר ניסים לוי, אשר היה באותה העת בפעילות מבצעית כנגד התפרצויות לבתים ברחוב הברושים ביוקנעם, את הנאשם ושני אחרים, כשהם נוסעים ברכבו של הנאשם מסוג מזדה. בחיפוש שערך השוטר במקום ברכב, נמצא הנאשם כשהוא מחזיק בארנק אשר נגנב, יחד עם רכוש אחר, בהתפרצות שאירעה ביום 7/4/13 בביתו של עוזיאל ללום ביוקנעם. בהמשך ובאותן הנסיבות, נמצא הנאשם מחזיק ברכב גם בדיסק און קי, אשר נגנב בהתפרצות לרכבו של ערן ווגנפלד בתאריך 30/3/13 בכפר סבא. בהמשך למתואר לעיל נמצא הנאשם מחזיק ברכב גם בשלושה פנסים, כפפות שחורות, מכשירGPS ופלאפונים שונים. בכיס מכנסיו נמצא כסף מזומן בסך 3,270 ₪. בהמשך למתואר לעיל, נערך חיפוש בביתו של הנאשם בטייבה. בנסיבות המתוארות לעיל, נמצא הנאשם מחזיק ברכוש רב ובין היתר :

א. פלאפון, אשר נגנב מהתפרצות לרכבו של גיל סתתי ב- 29/3/13 בחוף הים בגעש.

ב. מחשב נייד, אשר נגנב במהלך התפרצות לביתו של אביחי וולצק ביישוב גן שומרון ב- 27/2/13.

ג. מצלמה דיגיטלית, אשר נגנבה מביתו של ברוך בר-עם ביבנה ב- 14/2/12.

ד. מצלמה דיגיטלית, אשר נגנבה במהלך התפרצות לביתו של גלעד דקל בכוכב יאיר ב- 4/11/12.

בהמשך למתואר לעיל ובאותן הנסיבות נמצא הנאשם כשהוא מחזיק בביתו, ברכוש נוסף כמפורט שם, ובכלל זה בתחמושת.

3. בדיון שהתקיים ביום 20/5/2013 העלתה הסניגורית טענת העדר סמכות מקומית. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של השגת נכסים החשודים כגנובים, ולטענתה כל הרכוש החשוד כגנוב, נתפס בביתו בטייבה. מעבר לזה, כל הרכוש שטוענים שהושג בפשע, כל ההתפרצויות לכאורה, הציוד השייך לשם נמצאים בחוף הים בגעש, בישוב גני שומרון וכוכב יאיר. אשר על כן, ביקשה להעביר הדיון לבית-המשפט המוסמך לדון בתיק.

4. התובע טען בדיון, כי התיק לא נמצא ברשותו, ולכן לא יוכל להתייחס לטענה. בהתאם הוריתי, כי התובע יגיב בכתב לטענת חוסר הסמכות המקומית. בתגובתו בכתב טען התובע כי בכתב האישום נטען כי ביום 10.4.13 ברחוב ברושים ביוקנעם נמצא כי הנאשם החזיק בנכסים החשודים כגנובים ונכסים שהושגו בפשע. בהמשך גם נערך חיפוש בביתו של המשיב בטייבה שם נמצאו כאמור נכסים נוספים. עוד נטען כי חלק מההתפרצויות אירעו ביוקנעם, וחלק בישובים אחרים, וכי אין חשיבות למקום ההתפרצויות שכן הנאשם לא הואשם בביצוע ההתפרצויות.

דיון והכרעה:

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובה נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות, וכי לבית משפט זה קנויה הסמכות המקומית לדון בתיק.

6. בסעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, נקבע לעניין הסמכות המקומית כי:

"דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם".

בב"ש 3455/02 לעיל נפסק, כי "מקום העבירה" הוגדר בפסיקה הן כמקום שהוחל בו בביצוע העבירה והן המקום שביצועה הסתיים בו, ואם אינם אחד הרי שבכל אחד מן המקומות ניתן להעמידו לדין.

7.במקרה דנא, עסקינן בעבירות רכוש שבוצעו ביוקנעם, כפר סבא, חוף הים בגעש, ביישוב גן שומרון, יבנה וכוכב יאיר. דהיינו, במספר אזורי שיפוט. כך למשל, יוקנעם נמצאת בתחום השיפוט של מחוז הצפון, בעוד שכוכב יאיר ויבנה שייכים למחוז המרכז. משכך, הואיל ומקצת העבירה בוצעה ביוקנעם, ניתן להעמידו לדין בבית משפט זה. יתרה מכך, מקום החיפוש ומציאת חלק מהרכוש הגנוב ברכב הנאשם בוצע ביוקנעם, כך שיש סמכות לבתי המשפט במחוז הצפון לדון בתיק.

7. מעבר לכך, בבש"פ 10193/06 עדי וילצ'נסקי נ' מדינת ישראל (10/1/07), נפסק כי:

"בית משפט זה קבע בעבר כי במסגרת כללי הסמכות המקומית שיקול הדעת בבחירת מקום העמדתו לדין של הנאשם מסור לתביעה הפלילית, ואין זה מתחייב כי הדיון יתנהל דווקא בקרבת מקום מגוריו של הנאשם (ראו, בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי, פ"ד נט(4) 229... בעמ' 236)".

ובבש"פ 11637/04, 11638/04, 11639/04 מדינת ישראל נ' יצחק זוזיאשווילי ואח', פ"ד נט (4) 229 (2005) נפסק: