מדינת ישראל נ' מסר

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 18.5.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ב- 37 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 29.1.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר שבי אלינור, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם הנאשם, העידו הוא עצמו ואשתו, גברת מסר ורדה והוגשו סקיצה של הצומת, שסומנה נ/1 ותמונות של הצומת, שסומנו נ/2 ו- נ/3.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 18.5.11, בסמוך לשעה 18:40, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב גאולה, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב הרברט סמואל, נצפה על ידי עדת התביעה כאשר אינו מציית לתמרור ב- 37 המוצב משני צידי הכביש, לא עוצר רכבו בקו העצירה המסומן בכיוון נסיעתו ופונה שמאלה בנסיעה שוטפת.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:"אני עצרתי ".

על פי גרסת הנאשם ועדת ההגנה, הוא נהג כאמור, אך בהגיעו לצומת, עצר את הרכב בקו העצירה, כנדרש.

עם זאת, הנאשם והעדה מטעמו, העידו כי מקו העצירה הייתה מגבלת שדה ראיה, בשל כלי רכב חונים, ביניהם ניידות המשטרה ועבודות כביש שנערכו במקום אותה עת. כמו כן, העיד הנאשם כי לא ניתן היה להשתמש במראה פנורמית המוצבת בצומת, בשל סנוור של קרני השמש.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה מקום עמידתה, כיוון נסיעת רכב הנאשם ואופן כניסתו לצומת, מיקום התמרורים וקיומו של קו עצירה במקום.

2. בנוסף, הרי שגם אם תתקבל במלואה גרסת הנאשם - לפיה עצר בקו העצירה, ממנו כאמור אין כל שדה ראיה לצומת ומשם התקדם בנסיעה איטית מבלי לעצור שוב, הרי שלעניין זה נקבע בע"פ 7145/00, פרפרה נגד מדינת ישראל, על ידי כבוד הש' גלעדי:"לדעתי, יש לקבוע הלכה ברורה בנושא זה. של חובת התנהגות הנהג, כאשר תמרור "עצור" מוצב לפני צומת. הכוונה בהצבת תמרור "עצור", היא לאפשר זכות קדימה, לרכב המתקרב לצומת, בכביש החוצה, על כן, חובה על נהג, המתקרב לצומת, אשר מכיוון בואו, מוצב תמרור "עצור", לעצור כליל את רכבו ולצפות לעבר שני הכיוונים, בכביש החוצה".

3. הנאשם ועדת ההגנה העידו כי הנאשם עצר רק פעם אחת, בקו העצירה, כאשר לשיטת הנאשם עצמו, אין מקו העצירה שדה ראיה לצומת. בנסיבות אלה, אני סבורה כי הנאשם לא מילא אחר הוראת התמרור במלואה, שכן בהעדר שדה ראיה במקום בו עצר, לא יכול היה לצפות אל התנועה בכביש החוצה וליתן זכות קדימה לכלי רכב, אם היו. לפיכך, נדרש הנאשם לעצור שוב טרם כניסתו לצומת, במקום ממנו יש לו שדה ראיה אל הכביש החוצה, לוודא כי אין כלי רכב להם הוא נדרש ליתן זכות קדימה ורק אז, יכול היה להשלים פנייתו שמאלה.

משלא עשה כן, לא מילא אחר הוראת התמרור המוצב בכיוון נסיעתו.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ב , 26 פברואר 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: