מדינת ישראל נ' מסלר(עציר)

בפני

כב' השופט בני שגיא

הכרעת דין

א.כללי

1.כתב האישום, המונה שני אישומים, מייחס לנאשם שתי עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן - פקודת הסמים).

על פי עובדות האישום הראשון - ביום 9.1.12 בשעה 19:20, ברח' לבנדה 36 בתל- אביב, החזיק הנאשם בישבנו סם מסוכן מסוג הרואין מחולק ל-11 מנות, במשקל כולל של כ- 9.43 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית.

על פי עובדות האישום השני - ביום 27.12.11 בשעה 10:15, החזיק הנאשם בתחתוניו סם מסוכן מסוג הרואין מחולק ל-2 מנות, במשקל כולל של 1.75 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית.

ב.גרסת ההגנה וזירת המחלוקת

2.הנאשם הודה כי החזיק ברשותו סמים מסוכנים מסוג הירואין באופן ובמשקל המפורטים בכתב האישום, ומיקד את טענותיו באלה:

א. הסמים נתפסו במסגרת חיפושים בלתי חוקיים ועל כן דין ראיות אלה להיפסל - נטען כי הסמים שנמצאו על גופו של הנאשם הינם תולדה של חיפושים בלתי חוקיים שנערכו על ידי המשטרה, הן נוכח אי קיומו של חשד סביר, והן נוכח היעדרה של הסכמה מדעת, כפי שזו פורשה ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים, 6.3.2012, להלן - בן חיים). בשים לב לטענות אלה, עתר הסניגור לפסילת ממצאי החיפושים, דהיינו - אותם סמים המפורטים בשני האישומים.

ב. הפרת זכויותיו של הנאשם בעת חקירותיו - נטען כי בעת שנחקר במשטרה, הופרה זכות ההיוועצות של הנאשם, באופן אשר צריך להוביל לפסילת אמרותיו. עוד נטען כי הנאשם נחקר בשפה העברית, אף שאינו שולט בה.

ג. הסמים הוחזקו לצריכה עצמית בלבד - נטען כי הנאשם מכור לסמים, וכי בתקופה הרלוונטית עבד בצורה מסודרת ועל כן רכש סמים בכמות משמעותית (לפחות ביחס לאישום הראשון), אך עשה כן לצריכתו העצמית.

ג.דיון והכרעה

אדון בטענות השונות בחלוקה לשני האישומים, כאשר אפתח בדיון בשאלת חוקיות החיפושים.

אישום ראשון

האם התקיים חשד סביר שהצדיק חיפוש על גופו של הנאשם?

3.רקע עובדתי: ביום 9.1.12 יצא שוטר היס"מ לירון (להלן - השוטר לירון) ביחד עם שוטרים נוספים לאזור התחנה המרכזית בתל אביב לפעילות שגרתית של איתור טלפונים ניידים גנובים.

וכך תיאר השוטר לירון בדוח הפעולה את שהתרחש:

"בתאריך ובשעה הנ"ל בהיותי בצוות יס"מ בפעילות שגרתית באיזור תחמ"ת (תחנה מרכזית - ב.ש), על פלאפונים גנובים ושודים הבחנתי בבחור אשר מסתכל לכל עבר ברחוב הנ"ל. פרקתי מהניידת וניגשתי אל הבחור תוך כדי שהזדהתי בפניו בתעודת מינוי משטרתית כשאני לבוש בבגדים אזרחיים. ביקשתי מהבחור להזדהות בפניי באמצעות ת.ז וכשבדקתי את הבחור במסוף המשטרתי וראיתי שיש לו עבר, שאלתי אותו האם הוא מסכים שאני יערוך לו חיפוש והבחור השיב שאין לו בעיה ובחיפוש נמצא פלאפון בכיסו הימני של המכנס. שאלתי אותו של מי הפלאפון והוא אמר שזה שלו, שאלתי אותו היכן הוא רכש אותו והוא אינו ידע להגיד לי בדיוק, כמו כן שאלתי אותו מה המספר פלאפון וגם כן לא ידע להגיד לי, באותו רגע הודעתי לו שהוא מעוכב לתחנה בגין החזקת רכוש החשוד כגנוב...הובלתי את החשוד עם ניידת יס"מ לתחנה בשלמה, בתחנת המשטרה ערכתי חיפוש על גופו של המעוכב. לאחר שביקשתי מהמעוכב להוריד את המכנס שלו ואת התחתונים שלו נפל מישבנו שקית שקופה שבתוכה נמצא מנות החשודות כחומר מסוג הירואין..." (ת/2, ההדגשה אינה במקור - ב.ש).

4.בעדותו בבית המשפט הוסיף השוטר לירון כי מעבר לאותם מבטים ששיגר הנאשם לכל עבר, הוא נראה בעיניו כאדם לחוץ למראה הניידת. השוטר לא הצליח להסביר באיזה אופן התבטא אותו לחץ, אך מעדותו ברור כי הנאשם לא ברח, לא ניסה לשנות מיקום, לא ניסה להחביא דבר מה, לא הזיע, ולא הפגין כל סממן ברור אחר לאותו לחץ אשר תואר בעדות השוטר.