מדינת ישראל נ' מסלאוי(עציר)

החלטה

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בשורה של עבירות ובהן, קיום שידורים לתחנות שידור ללא זיכיון, קיום תחנת טלגרף אלחוטי, הפעלת מכשיר טלגרף אלחוטי וקיום מכשיר לטלגרף אלחוטי כל זאת ללא רישיון, הפעלת מכשיר לטלגרף אלחוטי בלא רישיון תוך סיכון טיס ברשלנות ושימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם.

2.ביום 23.12.08 הנאשם הורשע בעובדות כתב האישום המתוקן ודינו נגזר ביום 14.9.09 למאסר בפועל וקנס. יודגש, כי בסופו של דבר, לא נוהלו בתיק זה הוכחות.

3.ביום 26.10.09 המאשימה הגישה בקשה לחלט את כל המוצגים שנתפסו במהלך החקירה בתיק, כמפורט ברשימת המוצגים שהוגשה לבית המשפט על ידי ב"כ התביעה (נספח ב'). לציין, כי לגבי המוצגים שנתפסו בביתו של הנאשם וחלק מהמוצגים שנתפסו באולפן התחנה המאשימה מסכימה ליתן צו להשבתם לנאשם ואילו לגבי חלק אחר מהמוצגים שנתפסו באולפן התחנה המאשימה מבקשת ליתן צו לחלטם בהתאם להוראות סעיף 32 וסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969 (להלן:"פסד"פ"). המדובר, בעשרות מוצגים המתחלקים לשני נושאים עיקריים. מוצגים הקשורים בצד הניהולי-פרסומי של תחנת השידור, שעיקרו ציוד משרדי, ומוצגים שעניינם ציוד חיוני לעצם הפעלת התחנה כגון, משדרים, קומפקט דיסקים, מקלטי רדיו, פטפונים ספקים ועוד.

4.הנאשם מתנגד לבקשה מהנימוקים הבאים:

א.לא הוגשה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי המוצגים הללו נתפסו בתיק זה, לא צורפו מסמכי התפיסה, המאשימה לא ביצעה את המוטל עליה עפ"י דין ולא פירטה כל מוצג מכל 42 המוצגים היכן הוא נתפס ולמה הוא שימש.

ב.לגבי מוצגים שהם מחשבים חל סעיף 32 (ב1) לפסד"פ לפיו יש להפריד את תוכן המחשב מהמחשב עצמו ולהחזיר את המחשב תוך 30 יום לבעליו, וביהמ"ש רשאי לצוות על הארכת תקופה זו ב-30 יום מעת לעת. במקרה דנא, המאשימה מחזיקה במחשבים בניגוד לכל דין שכן המאשימה לא ביקשה צו של ביהמ"ש ע"מ לתפוס אותם, ומאחר והמאשימה לא תפסה את המוצגים כדין בהתאם להוראות סעיפים 32-33 לפסד"פ אזי לא ניתן לתת צו חילוט לגביהם.

ג.לגבי המוצגים שהינם פלאפונים, המאשימה לא הוכיחה כיצד המוצגים הללו קשורים לביצוע העבירות ולא הוכיחה בעלות עליהם ועל כן אין מקום להורות על חילוטם.

ד.מצבו הכלכלי של הנאשם, כך נטען, בכי רע. באמצעות מכירת המוצגים יקרי הערך הוא מבקש לכסות או לפרוע את החובות והקנסות, או לפחות חלקם, שהוטלו עליו בגין תיק זה.נ

5.בדיון שהתקיים בפני ביום 25.5.10 טען ב"כ המאשימה כי למאשימה אין התנגדות להחזיר את המוצגים הבאים: 1,2,3,4,5,8,9,11. יתר הפריטים כגון: המחשב, דיסקים, משדרים, מצלמת מעקב וכו' שמטיבם עולה כי הם שימשו לצורך ביצעו העבירות בהם הורשע הנאשם יש להורות על חילוטם. כמו כן ביקש ב"כ המאשימה לחזור בו מדבריו ולהורות על תיקון החלטת ביהמ"ש כך שביהמ"ש הנכבד יורה על חילוט המשדרים שנתפסו בביתו של הנאשם.

6.באותו דיון הפשרתי לב"כ המאשימה להשלים את טיעוניו בכתב, תוך מתן אפשרות להגיב לב"כ הנאשם.

בטיעוניו בכתב טען ב"כ המאשימה כי סע' 32 (ב1) לפסד"פ לא חל במקרה דנא וכי המחשבים נתפסו בהתאם להוראות סע' 32 (א) בצירוף סע' 35 לפסד"פ.

עוד טען ב"כ המאשימה כי בהתאם לסייג שבסע' 32 (ב1) לפסד"פ החובה להשיב את המחשבים חלה מקום בו המחשבים אינם דרושים כראיה או לצורך חילוט ואילו במקרה דנא המחשבים דרושים לצורך חילוט לפיכך אין להשיבם לנאשם.

ב"כ הנאשם בתגובתו חזר על טענתו לפיה המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה היכן נתפסו המוצגים, למי הם שייכים והאם הם שימשו לצורך ביצוע העבירה. עוד טען ב"כ הנאשם כי במקרה דנא המחשבים נתפסו לצורך חילוץ חומר מחשב מתוכם ולראיה כי החומר שחולץ מתוך אותם מחשבים הועמד לרשות הנאשם כ"חומר חקירה", לפיכך אין חל כאן הסייג של סע' 32 (ב1) לפסד"פ אלא הכלל שבו לפיו תוך 30 יום יש להשיב את המחשבים לבעליו.

דיון והכרעה:

7.מסגרת הדיון בבקשה זו מוכתבת על ידי הוראות סעיף 39 לפסד"פ, המסמיך את בית המשפט "בנוסף על כל עונש אחר, לצוות על חילוטו של חפץ שנתפס לפי סעיף 32 לפקודה או שהגיע למשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ".ב

אימתי יהפוך "חפץ" לבר-חילוט? בעניין זה מפנה סעיף 39 לסעיף 32. שם נקבע כי בעת תפיסתו עליו לעמוד בתנאים הבאים: " אם יש (לשוטר) יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך פלילי בשל עבירה..."

8.חילוט חפץ יכול להיעשות במסגרת גזר הדין, ויכול להיעשות על פי בקשה מיוחדת של התביעה לאחר מתן גזה"ד, וזאת לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות להשמיע עמדתו בעניין זה. המאשימה נושאת בנטל השכנוע בדבר מילוי התנאים לחילוט, (ראה ע"פ 623/78 יצחק סוראני נ' מדינת ישראל, פ"ד לג (3) 523) :

הנאשם, הינו הבעלים של המוצגים אותם מבקשים לחלט –

בדיון שהתקיים בפני ביום 25.5.10 הודה ב"כ הנאשם כי הנאשם הינו הבעלים של כל החפצים (עמ' 48 שורה 24).