מדינת ישראל נ' מסיכה

החלטה

שמה של הנאשמת יתוקן כמבוקש.

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ד, 27/01/2014 במעמד הנוכחים.

מגי כהן, שופטת

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו ביום 02.01.2013, בשעה 12:17, ברחוב שדרות בנימינה 6 נתניה, נהגה ברכב מספר רישוי 66-835-70, ובעת שהרכב היה בתנועה השתמשה בטלפו שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 ב' לתקנות התעבורה.

בדיון הקראה כפרה הנאשמת בשימוש בטלפון והודתה בנהיגה, בזמן ובשעה.

מטעם התביעה העיד אבנר יצחק, אשר ערך את הדו"ח ת/1, חזר על תוכנו והבהיר כי הוא התייחס לאחיזת המכשיר ולא לדיבורית. העד שלל אפשרות שהנאשמת החזיקה בנרתיק במקום בטלפון נייד.

הנאשמת העידה להגנתה.

לאחר ששמעתי את עדויות עד התביעה והנאשמת, עיינתי בת/1 והתרשמתי מהופעתם של העדים בפניי שוכנעתי כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום והתביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה, וזאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה במשפט פלילי.

כאמור, הנאשמת הודתה בנהיגה, בזמן ובמקום, כפירתה הינה רק לגבי שימוש בטלפון.

עד התביעה סיים בנסיבות האירוע שבמהלך חסימה על שדרות בנימין 6 הבחין בנאשמת במרחק של כ-5 מטר אוחזת במכשיר טלפון ביד ימין, צמוד לאוזן ימין, כאשר יד שמאל אוחזת בהגה. העד אף ציין כי הנאשמת הייתה בנסיעה רצופה לפני הרמזור, תגובתה הספונטנית של הנאשמת שנרשמה על ידי העד הייתה "אתה צודק, זה לא היה באוזן, אני מחזיקה את הפלאפון ביד".

המדובר באירוע שהתרחש בשעות הצהריים, עד התביעה דאג לציין כי היום היה יפה וראות טובה.

בגרסתה של הנאשמת ניתן למצוא חיזוק לכך לגרסת עד התביעה. הנאשמת ציינה כי מדובר היה בנסיעה איטית. מעדותה עולה כי היא ניהלה שיחה באמצעות דיבורית לטענתה ושהיא אף החזיקה ביד בנרתיק ולא בטלפון.

גרסתה של הנאשמת שהחזיקה בנרתיק הועלתה לראשונה בעדותה בפניי. הנאשמת לא הזכירה הן בתגובתה והן בהקראה שהחזיקה בנרתיק במקום בטלפון ויש לראות בכך עדות כבושה. הנאשמת אף לא חקרה את העד לגבי תשובתה כפי שנרשמה בדו"ח כך שגרסתו של העד בעניין זה לא קרסה.

אינני מקבלת טענת הנאשמת שלא ניתן היה להבחין שמדובר בטלפון או נרתיק. הנאשמת ציינה כי החזיקה את הנרתיק, החליפה משקפי ראיה כך שפעולה זו ניתן היה להבחין ולהבדיל בהחלט במרחק כה קצר, האם היא החזיקה בנרתיק כשהיא מחליפה משקפיים והאם היא מחזיקה בטלפון.

אציין, כי ניהול שיחה בטלפון אינה מהווה כשלעצמה שימוש בטלפון. עצם החזקת הטלפון ביד מהווה שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה.

לאחר ששקלתי את כל הנתונים הנ"ל, התרשמתי כי העד שיקף בצורה נאמנה את מה שהתרחש בדו"ח והנני מעדיפה את עדותו על עדותה של הנאשמת.

על כך החלטתי להרשיע אותה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ד, 27/01/2014 במעמד הנוכחים.

מגי כהן, שופטת

גזר דין