מדינת ישראל נ' מסארווי

החלטה

זו החלטה בבקשה לפסול את המשיב עד תום ההליכים בתיק העיקרי, בו מואשם המשיב כי נהג את רכבו במהירות של 188 קמ"ש בקטע כביש בו מותרת מהירות של 100 קמ"ש, קרי 88 קמ"ש מעל המהירות המותרת.

ב"כ המבקשת סבורה כי הצטברות של המהירות הגבוהה מאוד, היות המבקש נהג צעיר, וכביש מסוכן, מצדיקה קבלת הבקשה.

מאידך, העלה ב"כ המשיב שורה של טיעונים כנגד אופן ביצוע המדידה, הגיש דף נתוני רכב המצביעים – לכאורה – כי 188 קמ"ש הינה מהירות המירבית של הרכב ולחילופין, הדגיש כי עברו הלא מכביד, היות המשיב מתנדב במשמר האזרחי, הרשיון הינו מקור פרנסתו וכי הפסילה תהווה "מקדמה על חשבון העונש" ותפגע בזכותו לנהל הוכחות בתיק.

יש להעיר כבר בשלב זה של ההחלטה כי לא חומרת המעשה בלבד תצדיק פסילת רשיון נהיגה של משיב אלא המסוכנות הצפויה לציבור באופן נהיגתו, במידה וייקבע כי נמצאת תשתית ראייתית לעבירה המיוחסת לו.

המבקשת סבורה כי העבירה מצדיקה פסילת רשיון נהיגה עד תום ההליכים.

אחרי עיון בכל חומר הראיות, נחה דעתי כי אין בפגמים ו/או סימני שאלה שמעלה ב"כ המשיב כדי לפגום בחומר הראיות העומד לחובת המשיב ואני קובע כי בשלב זה קיימת תשתית ראייתית איתנה לביסוס האשמה נגדו.

בית המשפט אינו נכנס בשלב זה של ההליך לשאלת מהימנות ומסתפק בבדיקה של חומר הראיות שבכתובין, ובוודאי תיהיה באפשרות של ב"כ המשיב לנסות "לתקוף" ראיות אלו בעת ניהול התיק.

מה עוד, ותגובות המשיב, הן בדו"ח עצמו והן בדו"ח העיכוב יותר ממחזקות את המדידה של השוטר.

לא יכול להיות כל מחלוקת כי נהיגה בשעות חשיכה, במהירות כזו גבוהה ומופרזת הינה מסוכנת ביותר ומסכנת שלומם של עוברי הדרך מצדיקה פסילת רשיון נהיגה עד תום ההליכים נגדו.

בענין המדידה באמצעות מכשיר ה"דבורה", הנני להפנות ל-ע"ת (מחוזי ב"ש) 9422-08-10 מ"י נ' אבו אל קיעאן ו-בש"פ 6983-10 קדוש נ' מ"י.

עוד עלי להפנות ל- ב"ש (מחוזי ב"ש) 20681/07, בו נפסל נהג עד תום ההליכים בגין נהיגה במהירות של 184 קמ"ש וכן ל- ב.ש. (מחוזי ב"ש) 21392/04, בו גם נפסל נהג עד תום ההליכים, הפעם בגין מהירות של 194 קמ"ש.

מדובר - איפוא - במהירות כמעט כפולה מהמהירות המותרת המקסימלית באותו קטע כביש, מצב כזה חייב להקים חזקת מסוכנות המצדיקה פסילת רשיון נהיגה עד תום ההליכים ואין במצב זה כדי לתת משקל מכריע לעברו התעבורתי של המשיב, שממילא אינו קל נוכח וותק הקצר שלו בנהיגה.

עוד נקבע ב-בש"פ 8450/02 זינגר נ' מ"י :

"נוספת לכך שמדובר בנהיגה חריגה בשעות חשיכה עובדה התורמת לחומרתה של הסיכון לפגיעה ברכב אחר או להולך רגל... "

מכל האמור לעיל, ונוכח הסיכון הגבוה שבמעשי המשיב, אני מורה על פסילת רשיון נהיגה של המשיב עד תום ההליכים בתיק העיקרי.

יחד עם זאת, נוכח פסיקת בית המשפט העליון בענין "אבו צעלוק" הנני קוצב את תקופת הפסילה ומעמידה על תקופה של 8 חודשים ממתן החלטה זו.

במידה והמשפט בתיק העיקרי לא יסתיים, קיימת אפשרות לפנות בבקשה להארכת הפסילה .

מ"י תעביר את הרשיון נהיגה למזכירות בית המשפט.

אציין כי לא התעלמתי מנסיבותיו האישיות של המשיב כפי שנטען אולם סבורני כי במקרה דנן , חייב האינטרס הציבורי העומד מאחורי התכלית לחוק לגבור על האינטרס האישי של המבקש.