מדינת ישראל נ' מסארווה

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירה של החזקת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: חוק העונשין]. על-פי עובדות כתב-האישום, ביום 25.3.10 הנאשם נמצא מחזיק בתוך ארון בחדרו, בכספת, אקדח – אשר נגנב מבעליו בשנת 99, ולא ידוע כיצד הגיע לידי הנאשם – ובו מחסנית ריקה. עוד נמצאו שתי מחסניות נוספות ריקות תואמות, ארבע קופסאות ובהן 147 כדורים מסוג 9 מ"מ וכן תחמושת בתפזורת ברחבי החדר.

2.במסגרת ההסדר, הגבילה עצמה התביעה בעתירה לעונש מאסר בפועל של 10 חודשים, מאסר על-תנאי וקנס, ואילו הוסכם כי הסניגור יוכל לטעון באופן חופשי.

3.ב"כ המאשימה הדגישה את הנסיבות החמורות של האירוע, כמו גם את גרסאותיו המשתנות של הנאשם באשר לאופן שבו הגיע האקדח לידיו, כאשר טען במהלך חקירתו כי במהלך משחק מחבואים בחצר בית-הספר טיפס על עץ, שם מצא את האקדח והתחמושת. לטענתה, החזקת נשק היא בבחינת מכת אזור קשה ונפוצה, כאשר עולה חשש לפגיעה בחפים מפשע וטמונה מסוכנות המחייבת הרתעה ממשית. ב"כ הפרקליטות התייחסה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר אינו בעל עבר פלילי, ולהערכה הפסיכולוגית שהוגשה בעניינו (נ/1) המעידה על מצבו הנפשי בעת ששוחרר בתנאי "מעצר בית", אך ביקשה לשכנע כי אינה תורמת לשאלת ההכרעה בדבר הענישה הראויה. באשר לאמור בתסקיר והמלצותיו טענה, כי השיקולים האינדיבידואליים של הנאשם צריכים לסגת מפני האינטרס הציבורי, כפי שנקבע בהלכת אבו דאחל, ויש להטיל מאסר בפועל גם על מי שזו הרשעתו הראשונה. לכן, עותרת היא במסגרת הסדר הטיעון להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 10 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, ולתמיכה בעתירתה הגישה פסיקה נוהגת.

4.הסניגור הדגיש את גילו הצעיר של מרשו, שהינו ללא עבר פלילי והודה במעשיו בהזדמנות הראשונה. ציין, כי הנאשם שהה במעצר במשך 21 יום ושוחרר בתנאי "מעצר בית" מלא, אותם לא הפר. כן הדגיש את מצבו הנפשי הקשה, העולה מהערכה פסיכולוגית שבוצעה לאחר מעצרו (נ/1) ולאמור בתסקיר, ממנו ניתן ללמוד, בנוסף, כי הנאשם מצוי בסיכון נמוך להישנות העבירה. לטענתו, הפגיעה בנאשם, באם יישלח אל מאחורי סורג ובריח, תהיה הרסנית, וניתן להגשים את מטרות הענישה תוך עריכת איזון בין האינטרסים והשתת מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס.

5.בדברו לבית-המשפט, הביע הנאשם את חששו כי יישלח אל מאחורי סורג ובריח.

6.בתסקיר מיום 26.5.11 מתוארות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, שהינו בחור צעיר ללא עבר פלילי, אשר סיים לימודים בתיכון מקצועי, קשור למשפחתו ועובד לצד אביו. הנאשם לקח אחריות על מעשיו, שיתף את שירות המבחן כי החזיק בנשק עבור קרוב משפחתו והביע חרטה עמוקה על הסתבכותו והשלכותיה עליו ועל משפחתו. להערכת שירות המבחן, מכלול הפרמטרים מצביע על סיכון נמוך להישנות העבירה, כאשר המדובר בנאשם צעיר עם בעיות רגשיות קשות עקב הסתבכותו ומאסר בפועל עלול להחמיר את מצבו. לכן, ממליץ להעמידו במבחן למשך שנה ולהטיל עליו של"צ בהיקף 300 שעות.

7.הצדק עם ב"כ המאשימה, כי נסיבות האירוע הספציפי לצד נפיצות התופעה באזורנו והמסוכנות הגלומה בהחזקת נשק ותחמושת מחייבים השתת ענישה מוחשית. הנאשם החזיק באקדח שנגנב מבעליו לפני יותר מעשור, אשר הגיע לידיו באופן שאינו ידוע עד היום (כשיש להזכיר בהקשר זה את גרסאותיו המשתנות של הנאשם), והוסתר בתוך כספת בארון בחדרו, כשבתוכו מחסנית ריקה יחד עם תחמושת נוספת.

ואכן, מדיניות הענישה היא ברורה בנסיבות אלו:

"הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה. בבוא בית-המשפט לשקול את הענישה בעבירות מסוג זה, עליו לתת משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות, על פני הנסיבות האישיות של העבריין" (ראו רע"פ 2718/04, פואד אבו-דחאל נגד מדינת ישראל, מתוך אתר נבו מיום 29.3.2004).

8.אשר על כן, לאור חומרת העבירה, נסיבות האירוע הספציפי והמסוכנות הגלומה בהחזקת נשק לצד הצורך בהרתעת הרבים, אין מנוס אלא להטיל על הנאשם עונש ממשי מאחורי סורג ובריח.

9.בהקשר זה ייאמר, לכן, כי אין כל הלימה בין נסיבות וחומרת העבירה לבין המלצת שירות המבחן – המגלמת בחובה, במקרה זה, המלצה לא מאוזנת המבוססת אך ורק על נתוניו האינדיבידואליים של הנאשם. עם זאת, לצורך קציבת העונש הראוי, יש מקום להתחשב בנאשם נוכח האמור בתסקיר, גילו הצעיר, תפקודו התקין בדרך-כלל, העובדה שהמדובר בהסתבכות יחידה בפלילים, ובמיוחד לא ניתן להתעלם ממצבו הנפשי – רגשי הקשה אשר התדרדר תוך כדי מעצרו. לכך יש להוסיף את לקיחת האחריות המיידית בבית-המשפט, כך שניתן להקל עם הנאשם ולא לאמץ את עתירת המאשימה במלואה.

10.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

8 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו: 25.03.2010 עד 13.04.2010.

מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירות בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין.

קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, לתשלום עד ליום 1.4.2012.

ניתן צו להחזרת הנשק לבעלים בכפוף לאישור ממשרד הפנים, ובהעדר רישיון ו/או בעלים – יחולט.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, 6 יולי 2011, במעמד הנוכחים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: