מדינת ישראל נ' מסארוה

בפני

כב' השופט דניאל בארי

הכרעת דין

כללי:

1.התביעה מייחסת לנאשם שני אישומים. באישום הראשון נטען כי ביום 6.1.09 לפנות בוקר החזיק הנאשם ברכבו סכין שלא כדין.

באישום השני נטען כי ביום 24.4.09 בבוקר החזיק הנאשם בתוך רכבו אגרופן וסכין שלא כדין.

2.הנאשם כפר במיוחס לו. לגבי האישום הראשון טען כי התכוון להחזיר את החרב למי שמכר לו אותו והוסיף כי אין לחרב להב.

לגבי האישום השני טען הנאשם כי לסכין שנתפס ברכב אין קפיץ או מנגנון קבוע וכי יתכן שהבן שלו שכח ברכב את האגרופן.

הראיות בתיק:

3.ביום 6.1.09 לפנות בוקר נמצא בתא המטען של רכב הנאשם חרב ללא להב בתוך מקל. בראש החרב היה קישוט שבור.

4.הנאשם טען מיד כי קנה את החרב בשוק הפשפשים והתכוון להחזירו בגלל שהראש שבור. הוא גם הוסיף כי מחזיק בביתו אוסף סכינים וחרבות.

5.החרב הוצג בפני במהלך הדיון ושוכנעתי כי לא ניתן לשלול את דברי הנאשם לגבי חרב זה.

הגעתי לידי מסקנה כי הנאשם עמד בנטל המוטל עליו לעניין החרב, והחלטתי לזכותו מן האישום הראשון.

6.ביום 24.4.09 נהג ברכבו של הנאשם אחיינו. בחיפוש שנערך ברכב נמצא אולר "לדרמן" וכן אגרופן.

האגרופן נמצא בתוך משענת היד ליד מושב הנהג.

7.שני אחייניו של הנאשם שהיו ברכב מסרו כי האגרופן והלדרמן לא שייכים להם אלא לבעל הרכב.

8.הנאשם טען בהודעתו מיום 4.6.09 (ת/10) כי יתכן שהאגרופן שייך לבנו בן ה-10 האוהב לשחק משחקי נינגות. הוא הוסיף כי אינו יודע למי שייך הלדרמן.

9.הנאשם לא שכנע אותי כי האגרופן שייך לבנו והושם למקום שהוא נמצא ברכב על ידי בנו.

מאחר והאחיינים של הנאשם לא נחקרו, יש לקבל את דבריהם שאין להם קשר לאגרופן וללדרמן.

10.הלדרמן הוא אולר ועל כן החזקה הקבוע בחוק לעניין סכין אינה חלה עליו. התביעה לא הוכיחה מעבר לספק סביר כי הלדרמן הוחזק שלא כדין. הלדרמן הוא אולר רב שימושי שרובם המכריע של שימושיו הינם כדין. על כן החלטתי לזכות את הנאשם מהחזקתו שלא כדין של הלדרמן.