מדינת ישראל נ' מסארוה(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה למעצרו של המשיב יוסף מסארוה, עד לתום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 21 (א)(1) (ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) תשנ"ו 1996.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום בתיק 4496-11-13, המייחס לו אישומים של נהיגה בפסילה , נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח תקפים. בד בבד, עם הגשת כתב האישום עתרה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

3.עפ"י האמור בבקשה, ביום 15.7.13 רישיונו של המשיב נפסל, בנוכחותו, למשך 12 חודשים בשני תיקים, 5884-02-13 ו-2153-05-12, בביהמ"ש לתעבורה מחוז מרכז, ובו ביום הפקיד רישיונו. עוד נטען בבקשה, כי המשיב נוהג משנת 1998 וכבר צבר לחובתו 24 הרשעות קודמות מהן 2 תאונות דרכים , נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף (מס' ה"ק), בגינן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה למשך 12 חודשים שהינו בר הפעלה.

בפלילים לחובת המשיב הרשעות קודמות בגין עבירות של תקיפה, איומים, ניסיון לגניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב ועוד.

4.עפ"י כתב האישום בתאריך 15.11.13 בשעה 20:20 או בסמוך לכך, נהג המשיב בטייבה, ברכב משא שמס' 18-612-13. בנסיבות המתוארות נהג ביודעו כי הוא בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח.

5.ביום 18.11.13 הוגשו כתב האישום והבקשה הנדונה והתקיים בפניי דיון בבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

6.ב"כ המבקשת עתר למעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים וציין, כי מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בפסילה וכי כל חלופה אחרת אין בה כדי להרתיע את הנאשם מלשוב לסורו, ואף מאסר מותנה שתלוי ועומד כנגדו לא מנעו מלשוב ולנהוג. עברו התעבורתי והפלילי המכבידים מעידים כי מדובר במשיב המהווה סכנה מוחשית ומיידית לביטחון הציבור. לאור כל זאת, לא ניתן לתת אמון בנאשם ולשחררו לחלופת מעצר.

ב"כ המשיב לא טענה נגד קיומן של ראיות לכאורה וביקשה לשחררו לחלופות מעצר לאחר שיוצעו מפקחים.

מאחר ולא התייצבו בבית המשפט מפקחים מוצעים ולא ניתן היה להתרשם מהם ומיכולתם לשמש כמפקחים ראויים, הוריתי על המשך מעצרו של המשיב עד למועד הדיון ביום 24.11.13.

7.בדיון מיום 24.11.13 הוצגו בפני המפקחים המוצעים: אחיו ובן דודו של המשיב. לאחר שהמפקחים המוצעים נחקרו בפני, ונותר בליבי ספק ממשי אם ניתן ליתן אמון במשיב ואם יכולים המפקחים המוצעים לשמש דמות סמכותית ומציבת גבול למשיב באופן שמסוכנותו תאויין או תפחת במידה ניכרת, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ולבחון חלופות מעצר והדיון נדחה להיום.

8.בתסקיר מיום 11.12.13 סקרה קצינת המבחן את עברו של המשיב, תולדות חייו, הרקע המשפחתי, עברו הפלילי והתעבורתי וציינה, כי המשיב אימפולסיבי בתגובותיו, מתקשה בהבנת חומרת מעשיו ובכיבוד גבולות חיצוניים שהושתו עליו, ואינו מגלה רצינות לגבי מידת אחריותו, מכחיש ונוטה לטשטש עברו תוך שהוא מקל ראש בנוגע לסיכון שבנהיגתו בפסילה.

לפיכך, התרשמה קצינת המבחן מרמת סיכון במצבו, שספק אם ניתן להפחיתה בחלופת מעצר ביתית.

אשר למפקחים המוצעים, ציינה קצינת המבחן כי כל ניסיונותיה ליצור קשר עם המשפחה ועם בא כוחו של הנאשם עלו בתוהו, והם מצידם לא יזמו פניה בעניין.

לאור כל זאת, והסיכון הנשקף מהמשיב, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררו ממעצר.

9.העבירות בהן מואשם המשיב הינן חמורות ביותר באופיין ומשקפות זלזול מוחלט בחוק ובגורמי אכיפת החוק, לרבות מערכת המשפט. המשיב מתעלם מהסכנה הברורה והמיידית הנשקפת מנהיגתו כאשר הוא נוהג בפסילה. חומרה יתרה במקרה דנן, בה המשיב נתפס נוהג ברכב משא ובעודו מרצה עבודות שירות בגין עבירה קודמת של נהיגה בפסילה. אף מאסר מותנה למשך 12 חודשים התלוי ועומד נגדו שהינו בר הפעלה, לא היה בהם כדי להרתיעו מלבצע את העבירות המיוחסות לו.

כל אלו מצביעים על מי שלא ניתן לתת בו אמון שלא יפר את תנאי חלופת המעצר, אמון שהוא, כידוע, הבסיס להשתת חלופה חלף מעצר מאחורי סורג ובריח.

"כפי שנפסק, כאשר המקרה, לאור נסיבותיו הספציפיות, למד על כך שלא יהיה די בחלופת מעצר כלשהי כדי להשיג את תכלית המעצר, אין צורך לבחון חלופות קונקרטיות". (בש"פ 8471/01 דכנאש נ' מדינת ישראל ניתן ביום 08.11.01).

סבורתני כי במקרה דנן, ניתן ללמוד ממכלול הנסיבות, כי אין חלופת מעצר שיהיה בה כדי להשיג את תכלית המעצר, בשים לב לעברו המכביד של המשיב ולנסיבות החמורות של המקרה.

כבר נפסק על ידי בי"המש העליון: "במיוחד בימים אלה, שמדינתנו שרויה בימים שאינם כתיקונם מבחינת הקטל בדרכים. לית מאן דפליג, כי עסקינן בתופעה שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על בטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית. יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי כבוד השופט א' לוי בבש"פ 6/07 יאיר כוכבי נ' מ"י (לא פורסם), אשר עיקרם לענייננו נוסח כהאי לישנא: