מדינת ישראל נ' מסארוה(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, הסתייעות ברכב לפשע והפרת הוראה חוקית.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 8.3.11 בשעה 17:00 או בסמוך, צפונית לתחנת הדלק שבגשר טייבה, ישב המשיב ברכב מסוג מזדה מ.ר. 6957016 (להלן – רכב המזדה), במושב הנוסע הקדמי, כאשר הרכב היה נהוג בידי אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה. מוחמד אבו צאלח ניגש אל חלון הנוסע הקדמי ברכב ושאל "יש לך חשיש?". המשיב והאחר השיבו בחיוב ובררו עם מוחמד איזו כמות הוא מעוניין לרכוש. מוחמד השיב "תן לי במאה", מסר למשיב מבעד לחלון הרכב שטר של 100 ₪, ובתמורה העביר לו המשיב סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 3.26 גרם נטו. סמוך לאחר מכן נכנס מוחמד לרכב מסוג פורד, הנהוג על ידי אדם נוסף, והמשיב והאחר נסעו ברכב המזדה מהמקום.

בעת קרות האמור לעיל אמור היה המשיב לשהות במעצר בית מלא בבית אמו בטייבה, וזאת מכוח החלטת בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה מיום 27.2.11 במ"ת 6792-01-11.

עם הגשת כתב האישום בקשה המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בבקשת המעצר נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ובהן דו"חות פעולה ומזכרים של שוטרים, תמונות, חוות דעת מומחה ושרשרת סם, וכן הודעות קונה הסם והאחר שהיה עמו. בבקשה נטען כי עבירת הסם המיוחסת למשיב מקימה עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות שאינה ניתנת להפגה בדרך של חלופה, וכי הפרתו את הוראת בית משפט השלום לתעבורה מקימה עילת מעצר עצמאית נגדו. צוין כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סחר בסמים, אלימות כלפי שוטרים, הפרת הוראה חוקית ועוד, וכי על רקע זה אין לתת בו את האמון הנדרש לשם שחרור לחלופת מעצר.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 14.3.11 טען ב"כ המשיב כי לא מתקיימות במקרה זה ראיות לכאורה להוכחת אשמת שולחו. עוד טען עו"ד ג'לגו'לי כי המבקשת נקטה כלפי המשיב הפלייה פסולה, בכך ששחררה ממעצר אדם בשם עבד אל לטיף, שעל פי הנטען על ידי הסנגור היה זה שנהג ברכב המזדה. ב"כ המבקשת טענה כי חומר הראיות מקים פוטנציאל סביר להרשעת המשיב, וכי עבד אל לטיף מסארווה (להלן – מסארווה) שוחרר מחוסר ראיות. התובעת הוסיפה וטענה כי למשיב מאסר על-תנאי בר הפעלה בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

דיון

ראיות לכאורה

הראיות הקושרות את המשיב למיוחס לו בכתב האישום הן דו"חות הפעולה של השוטרים בצירוף הודעותיהם של קונה הסם, מוחמד אבו צלאח וחברו שהיה עמו ברכב הפורד בשם פואד נסראללה. המשיב עצמו מכחיש את המיוחס לו וטוען טענת אליבי.

השוטרים גולן דהן (להלן – גולן), מתי רייטר (להלן – מתי) ואלכסנדר סושקוב (להלן – אלכסנדר) היו בפעילות משטרתית בגשר טייבה ברכב משטרתי מסוג טויוטה. לפי דו"ח הפעולה שרשם גולן, עמדה הטויוטה ראשונה ברמזור בעצירה מוחלטת. גולן הבחין ממול במזדה 3 בצבע כסף ובתוכה שני חשודים המוכרים לו היטב מעבודתו כבלש בתחנת טייבה. נהג רכב המזדה היה עבד אל לטיף מסראווה והנוסע שלידו היה המשיב. גולן הבחין בבחור שלובש חולצת קפוצ'ון לבנה עומד מחוץ לרכב המזדה, מול החלון של המשיב. הוא ראה את המשיב מוציא את ידו מהחלון ומוסר דבר מה לבחור עם הקפוצ'ון הלבן. הבחור מצדו הכניס את ידו לכיס חולצתו, התרחק במהירות מרכב המזדה ונכנס לרכב פורד במושב הנוסע שליד הנהג. רכב המזדה נסע במהירות מהמקום לכיוון כניסה 24 לעיר טייבה, וגם רכב הפורד החל בנסיעה לכניסה הצפונית. השוטרים נסעו אחרי רכב הפורד, עצרו אותו, וראו את הבחור עם הקפוצ'ון מנסה להחביא את הסמים בתוך הרכב. הסם נתפס.

מדו"ח שרשם אלכסנדר ביום 9.3.11 עולה כי מתי נהג ברכב, גולן ישב לדיו ואלכסנדר ישב מאחור ושוחח בטלפון נייד. בהתקרבם לגשר טייבה אמר גולן לפתי "הנה ווספי במזדה 3 נותן לבחור סמים. הנה הוא עולה לרכב". אלכסנדר הסתכל לכל הכיוונים על מנת לראות את שתיאר גולן, וראה רכב מזדה 3 כסופה מתרחק במהירות על כביש 444 לכיוון צפון. עוד ראה אלכסנדר רכב פורד פיאסטה נוסע לאותו כיוון. גולן אמר שבפורד מצוי הבחור שקיבל את הסמים, ולכן נסעו השוטרים אחריהם ועצרו אותם.

המשיב ומסארווה נעצרו למחרת היום. השוטרים גולן ואלכסנדר והמתנדב רועי מימון נסעו תחילה לביתו של עבד אל לטיף מסארווה בטייבה, אך המאזדה הכסופה לא היתה במקום, ולכן נסעו לבית המשיב. המאזדה הכסופה שהשוטר גולן ראה יום קודם לכן חנתה במקום, והשוטרים עצרו את מסארווה שהיה בביתו של המשיב. גם המשיב עוכב ונעצר באותו יום.

קונה הסם, מוחמד אבו צלאח, נחקר פעמיים. בחקירתו הראשונה מיום 8.3.11 טען כי זו הפעם הראשונה שהוא קונה סמים. הוא אישר שקנה את החשש ממישהו במזדה 3, לא זוכר צבע. יחד עמו ברכב הפורד היה חברו פואד נסראללה. בחקירתו השנייה מיום 10.3.11 הרחיב מוחמד את תיאור האירוע, והוסיף כי לפני גשר טייבה עצר ליד רכבו רכב מזדה בו ישבו שני אנשים מקדימה, וכן עצר ליד המזדה טנדר. מוחמד הבין שנוסעי הטנדר והמזדה מדברים על חשיש, ואז שאל את נוסעי המזדה האם יש להם חשיש. אמרו שכן וכמה הוא רוצה, ומוחמד אמר שיתנו לו ב-100. מוחמד יצא מהרכב ונתן את הכסף לנוסע שליד הנהג דרך חלון המזדה, והנוסע נתן לו אצבע חשיש. מוחמד אמר שאינו יכול לזהות את האנשים שהיו במזדה ואין לו עניין לנסות לזהותם בתמונות. לאחד מהשניים היה כובע.

חברו של קונה הסם, פואד נסראללה, נחקר ביום 10.3.11. לדבריו, ביום האירוע נסע יחד עם מוחמד לטייבה לקנות ציוד לסוס של מוחמד. העד נהג ומוחמד ישב לידו. ביציאה מטייבה עצרו לפני הגשר ופתאום עצר במקביל אליהם רכב מזדה 3 בצבע כסף. מישהו ניגש למזדה מהצד וקנה סמים, ואז מוחמד אמר שגם הוא רוצה. מוחמד שאל את הבחור שישב במזדה מקדימה ליד הנהג מהחלון אם יש לו משהו. הבחור אמר שכן ושאל את מוחמד כמה רוצה. מוחמד אמר שרוצה ב-100 ₪, ואז מוחמד התקרב לחלון של פואד נסראללה, ובלי לצאת מהאוטו נתן לבחור במזדה 100 ₪, והבחור נתן לו סמים. העד הוסיף שאחד הבחורים במזדה חבש כובע, ובכל מקרה הוא אינו יכול לזהות מי מהם, גם לא בתמונות, כי דיבר עם חבר שלו מאחור. העד עומת עם גרסתו של מוחמד לפיה כן יצא מהרכב, והתמיד בהכחשתו עניין זה.

המשיב טען בחקירתו מיום 9.3.11 כי לא יצא את פתח בית אמו ביום האירוע ולא הפר את מעצר הבית בו הוא נתון. לדברי המשיב, ביום האירוע היו בבית אמו בני משפחה רבים לרגל אירוסי אחיו. המשיב אישר כי השוטרים גולן ואלכסנדר מכירים אותו מאינטראקציות קודמות (שורה 30).

מספר בני משפחה של המשיב (לרבות אמו) נחקרו ותמכו בטענת האליבי שהעלה.

הנה כי כן, השוטר גולן דהן זיהה את המשיב, המוכר לו היטב (כך גם לפי גרסת המשיב) כמי שישב ברכב מזדה 3 כסוף ליד הנהג ומסר דבר מה למוחמד אבו צאלח. השוטרים דלקו אחר רכב הפורד בו נסעו מוחמד אבו צאלח ופואד נסראללה וכאשר ניגשו לרכב ניסה מוחמד להחביא אצבע חשיש ברכבו. מוחמד ופואד תיארו באמרותיהם כיצד רכש מוחמד את אצבע החשיש מהנוסע שישב ליד המזדה הכסופה תמורת 100 ₪. די באמור כדי לקבוע כי הוצגו ראיות המקימות פוטנציאל סביר להרשעת המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

גרסת האליבי שהעלה המשיב, הגם שנתמכת באמרות בני משפחה קרובים, אינה מכרסמת בנסיבות העניין בתשתית הראיות האיתנה האמורה. גם העובדה כי פואד נסראללה טען בתוקף כי מוחמד לא יצא מהרכב אינה סתירה רבת עצמה שיכולה להשפיע מהותית על בניין הראיות האמור.

שלא כנטען על ידי ב"כ המשיב, גולן לא התבלבל בזהותו את המשיב כמי שמסר סמים למוחמד, ועל פי האמור בדו"חות הפעולה הייתה לו יכולת מלאה לזהות את המשיב, המוכר לו היטב. דו"חות הפעולה שרשמו השוטרים גולן ואלכסנדר משתלבים זה בזה היטב. אלכסנדר לא ראה את עסקת מכירת החשיש משום שהיה עסוק בדבר אחר, אולם הוא שמע את גולן אומר כי ראה את המשיב ברכב המזדה "נותן לבחור סמים". עיון בדו"ח שרשם אלכסנדר אינו תומך בטענת ב"כ המשיב, לפיה גולן טען שראה את המשיב עולה לרכב. כעולה מכלל הראיות המצויות בתיק המשיב לא יצא מרכב המזדה, ומהקשר הדברים הרשומים בדו"ח של אלכסנדר, ניתן להבין כי באומרו – "הנה הוא עולה לרכב" – התכוון אלכסנדר דווקא לבחור שקנה את הסמים ולא למשיב.

אני קובע אפוא כי ישנן די ראיות המקימות פוטנציאל סביר להרשעת המשיב במיוחס לו בכתב האישום.