מדינת ישראל נ' מסארוה(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, במסגרת הסדר ולאחר שהוסבר לו כי בית המשפט אינו כבול להסדר.

כעולה מכתב האישום ביום 5.11.09 נטל הנאשם רכב היונדאי שבבעלות אחר, רכב שעמד ברחוב בר כוכבא בפתח תקווה, התניעו ונסע בו עד לרחוב יוסף ספיר 22 פתח תקווה, שם נחסם ע"י הבעלים.

נהיגתו היתה ללא רשיון נהיגה ובלא פוליסת ביטוח בת תוקף. הרשעתו לפיכך היא בעבירות לפי הסעיפים 413ב לחוק העונשין 1977-תשל"ז, 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל-1970, וכן 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תש"ע, 25/03/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, שופטת

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה: הנאשם יליד 1957, הודה והורשע בכתב האישום. עפ"י עובדות כתב האישום נטל את הרכב מרחוב בר כוכבא בפתח תקווה ונסע איתו מרחק לא רב עד שנעצר ע"י המתלונן. מדובר בעבירות גניבת רכב, עבירות חמורות המהוות מכת מדינה ועל בית המשפט להלחם בהן באמצעות עונש הרתעתי משמעותי. העבירות מסוג זה גורמות נזק רב.

מדובר במי שיש לו לא פחות מ-26 הרשעות בעבירות שונות ומגוונות, בהן עבירות רכוש, ואף באפריל 2007 נגזר דינו והושת עליו מאסר ממושך בפועל ועונשי מאסר על תנאי שונים וביניהם 12 חודשים שהם ברי הפעלה בענייננו.

מאחר ומדובר במי שרצה לשוב לכתלי הכלא מאחר ואין לו איפה לגור ועשה זאת באמצעות גניבת רכב, אנו סבורים שהעונש לו אנו עותרים נכון בנסיבות הענין. כמו כן נבקש להטיל על הנאשם מאסר מותנה ולכבד את הסדר הטיעון.

ב"כ הנאשם: אבקש לכבד את ההסדר. מדובר באדם לא צעיר, ללא רשת תמיכה משפחתית, דר רחוב למעשה וגם לא בריא משום שהו אסובל מטרשת נפוצה ומסדרה שלמה של מחלות ותחלואים ואינו מטופל כראוי ברחוב. יצויין כי בעברו הוא גם פעל בפעילות משטרתית שכתוצאה ממנה הוא למעשה נודה ע"י משפחתו וכיום מתמודד בכוחות עצמו עם אמצעים דלים בבעיות שפירטתי, כאשר אין מי שדואג למחסורו. ביום האירוע בדיוק כשהשתחרר מאשפוז הבין שאין בכוחו לטפל בעצמו וכמעשה נואש נכנס לאותו רכב, התניע אותו, נסע כמה מאות מטרים ספורים, בעל הרכב דלק אחריו, תפס אותו כשהוא באוטו, משך אותו מתוכו והרביץ לו. הרכב הוחזר לבעליו, המשטרה הגיעה והוא הודה במטרה לחזור לכלא.

עכשיו כשהוא בכלא הוא מבין כי זה לא פתרון, כי בכלא השרון אינו מקבל טיפול ראוי לבריאותו ולבעיית הסמים שלו, ואין טיפול לצורך יציאתו חזרה לקהילה. במאסר הקודם היה בכלא אשמורת ואז ראו לנכון לשבצו לתוכנית שיקום והיה בעיצומה של התוכנית כאשר סגרו את כלא אשמורת והעבירו את האסירים לכלא השרון, והוא נותר כך שאין לו יכולת להתמודד עם חזרה לקהילה.

הוא אמר שכשביצע את המעשה היה קר וחשב שכך ישיג קורת גג. הוא לא רוצה שהעונש יהיה כזה שאין בו תקווה ולכן בשקלול כל השיקולים הגענו למסקנה שמדובר בעונש ראוי ואבקש לכבד את ההסדר.

גזר דין

הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירות מיום 5.11.09 במהלכן גנב רכב, נהג בו מרחק קצר וזאת ללא ביטוח וללא רשיון, נעצר ע"י הבעלים שדלק אחריו, זומנה המשטרה, ומאז הוא במעצר.

הרשעותיו של הנאשם רבות הן, עברו עשיר ורצוף עבירות רכוש.

בין הצדדים גובש הסדר אשר עושה חסד למדינה במידה זו או אחרת, בכך שמוצא פתרון לתקופה של 20 חודשים וזאת במקום שיהיה גוף כלשהו שיטפל באנשים שכמותו.

בנסיבות האמורות מאסר על תנאי מת.פ. 1009/07 למשך 12 חודשים מופעל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בגין תיק זה מוטלים 14 חודשי מאסר בפועל.

את המאסר המותנה והמאסר המוטל ירצה באופן חופף ומצטבר לתקופה שתגיע כדי 20 חודשים מיום מעצרו 5.11.09 כולל.

כמו כן מוטלים 12 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם תוך 3 שנים מעת שישוחרר יחזור ויעבור על אחת העבירות בהם הורשע או כל עבירת רכוש מכל סוג שהוא.