מדינת ישראל נ' מסארוה ואח'

גזר דין

הנאשמים הודו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, על פיו נאשם 1 הורשע בעבירה של פירוק חלקים מרכב ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונאשם 2 הורשע בעבירה של פירוק חלקים מרכב, בעקבות מעשה זה:

בתאריך 22.4.12 בשעה 01:30 ברחוב דולצ'ין בתל-אביב פירקו הנאשמים בצוותא שני צמיגים מרכב מסוג מזדה 3, אשר חנה בחנייה פרטית בבניין מגורים שבמקום, וזאת ללא רשותו של בעל הרכב מר עמיאל פיגנבאום.

שוטרים שהוזעקו למקום על ידי שכן הבחינו ברכבם של הנאשמים, בו נהג הנאשם 1, וסימנו להם לעצור באמצעות אורות כחולים. נאשם 1 הבחין בניידת המשטרה המתקרבת לעברו והחל להאיץ את מהירות נסיעתו כשהוא חולף במהירות על פני הניידת, במטרה להימלט מהמקום ובכוונה להפריע לשוטרים במילוי תפקידם. נאשם 1 המשיך במנוסתו, יצא מהרכב והחל להימלט רגלית מהמקום עד שנלכד, לאחר מרדף ממושך.

נסיבות העבירה של פירוק חלקים מרכב - קביעת מתחם הענישה ההולם:

הערך המוגן בעבירה זו הינו הגנה על הקניין. המחוקק בחר להחמיר בענישה כשמדובר בפגיעה ברכוש מסוג רכב, לנוכח הסיכונים המיוחדים לרכוש זה: מדובר ברכוש יקר-ערך העומד נטוש-למעשה הרחק מעיני בעליו במרבית שעות היממה, פיתוי ושלל לגנבים. לכך יש להוסיף גם את הקושי הרב בחשיפת העבריינים ואיתור הרכב שנגנב. אין תימא אפוא שעבירות רכוש ברכב, מגניבת רכב ועד פירוק חלקים מרכב, הפכו לנפוצות מאוד ועד-כדי היותן מכת מדינה. לגישת המחוקק נלוותה גישתם של בתי המשפט, שקבעו מדיניות ענישה מחמירה לעבירות אלו.

במקרה דנן, בניגוד לטענות הסניגור המלומד, ברור שמדובר בעבירה מתוכננת (ואפילו לא תוכננה ימים או שעות מראש):

הנאשמים הגיעו לשכונת מגורים ("רמת אביב החדשה") בשעת לילה מאוחרת, ללא כל סיבה סבירה פרט לזו עליה מעידות הנסיבות - כוונת זדון ושלל. בהגיעם למקום, חדרו לתוך חניה פרטית של בית מגורים, העמידו את הרכב על שני מגבהים (ג'ק) ועמלו בחריצות עד השגת השלל.

המניע הובהר אף יותר, כשהסתבר מדברי הנאשם 1 לממונה על עבודות השירות, כי הוא בעל עסק לחלקי חילוף לרכב (!).

הפגיעה בערך המוגן הינה גבוהה, הנזק הפוטנציאלי רב, ואלמלא נלכדו הנאשמים – גם הנזק הממשי היה ניכר. לכך יש להוסיף את התכנון ואת הביצוע בצוותא, כשהכל למטרת בצע כפשוטו.

עם זאת, יש לזכור כי סוף-דבר השלל המצופה והשלל שנגנב (והוחזר) הינו שני גלגלי רכב, וכמובן את העובדה שהנזק צומצם באופן ניכר עם תפיסת הרכוש והשבתו המידית.

בנסיבות המתוארות לעיל, נראה כי מתחם הענישה ההולם בעבירה של פירוק חלקים מרכב נע בין מאסר בעבודות שירות לבין מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, כעונש עיקרי.

נסיבות העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - קביעת מתחם הענישה ההולם:

מדובר בעבירה הפוגעת בסדרי השלטון והסדר הציבורי ומקשה על עבודתם הקשה-ממילא של השוטרים. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, נאשם 1 התמיד בניסיון ההתחמקות שלו מהשוטרים לאורך זמן, ברכב ואח"כ ברגל.

עם-זאת, יש לציין כי הנאשם לא הואשם בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה וגם העובדות בכתב האישום אינן מלמדות על יצירתו של סיכון המלווה לעתים מרדפים משטרתיים ומהווה שיקול להחמרה בענישה.

בנסיבות ביצוע עבירה זו, מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים.

נאשם 1 – קביעת העונש במתחם:

הנאשם 1 כבן 29, נשוי, אב לילדה קטנה ואשתו צפויה ללדת שוב בקרוב.

עברו הפלילי רלוונטי וכולל עבירת רכוש פעוטה ועבירות אלימות. לנאשם קביעה ללא הרשעה בגין עבירות ברכב שבוצעו בשנת 2001, אך זו התיישנה ולא תשמש כנסיבה מכבידה לעונש. הנאשם לא ריצה מעולם עונש מאסר ויש להדגיש כי את עבירת הרכוש היחידה בה הורשע – החזקת נכס חשוד כגנוב – ביצע בשנת 2006, והרשעתו האחרונה נגעה לעבירה שביצע בשנת 2007 (העלבת עובד ציבור).

הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו ועוד יש לציין בעניינו כי הוא מצוי בתנאי מגבלת חירות למעלה משנה.