מדינת ישראל נ' מנשרוב(אסיר)

החלטה

כללי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בקלות ראש, בכך שביום 6.6.11 נהג בקטנוע כשהוא בלתי מורשה לנהיגה ופסול מנהיגה בהתאם לגזר דין שניתן ביום 21.4.09 בתיק 402/06 בבית המשפט לתעבורה בחיפה.

בתאריך 16.6.11 הוגש כתב אישום מתוקן ממנו נמחק סעיף 3 לעובדות כתב האישום (סעיף בו צוין כי כנגד הנאשם תלוי מאסר מותנה בר הפעלה).

תשובת הנאשם לאישום

בתאריך 3.7.11 בוצעה הקראה והנאשם הודה בעובדות כתב האישום, אך טען כי אלו אינן מגלות עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בקלות ראש.

בתאריך 13.7.11 השלימו הצדדים טיעוניהם לאחר שהמאשימה הגישה ביום 4.7.11 הודעה לפיה הנאשם השתחרר ממאסרו ביום 28.1.10 וצירפה פלט מסוף משטרתי ממנו עולה כי הנאשם ריצה עונש מאסר בין התאריכים 21.4.09 – 28.1.10.

לטענת הנאשם עובדות כתב האישום המתוקן אינן מהוות עבירה של נהיגה בזמן פסילה מאחר ופסילתו בת 24 החודשים החלה ביום 21.4.09 (מועד גזר הדין) והסתיימה ביום 21.4.11 ומכאן שבמועד ביצוע העבירה (6.6.11) כבר לא היה נתון בפסילה.

ב"כ הנאשם לא חלק על האמור בגזר הדין בתיק 402/06 וכן לא על מועד השחרור מהכלא כפי שהוצג על ידי המאשימה, אך הדגיש כי פרטים אלו אינם מהווים חלק מעובדות כתב האישום בהן הודה ועל לא ניתן להרשיעו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

עוד טען הנאשם כי אין בעובדות בהן הודה כדי ללמד על נהיגה בקלות ראש מאחר ולא נצפה נוהג בחוסר זהירות או באופן אחר שיש בו כדי ללמד על נהיגה בקלות ראש.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי דין טענות הנאשם להדחות.

האם אדם הנוהג ברכב כשהוא "בלתי מורשה לנהיגה" נוהג ב"קלות ראש"

חזקה על מי שאינו מורשה לנהיגה כי אינו שולט ברכב כנדרש, אינו מכיר את חוקי התנועה ובעצם נהיגתו מסכן את עצמו ואת ציבור המשתמשים בדרך. מי שנוהג כך, נוהג בקלות ראש ואף בפזיזות.

בנסיבות אלו אין בידי לקבל את טענת הנאשם לפיה נהיגתו כשהוא בלתי מורשה לנהיגה לא מבססת עבירה של נהיגה בקלות ראש.

האם עובדות כתב האישום מהוות עבירת נהיגה בזמן פסילה

על פי סעיף 2 לעובדות כתב האישום: "במועד ובמעמד האמור לעיל, הנאשם נהג ברכב בקלות ראש בכך שנהג ברכב שאינו מורשה לנהיגה, ללא ביטוח וכשהוא בפסילה אשר ניתנה לו בנוכחותו בבימ"ש לתעבורה ע"י כב' השופטת מגי כהן בתאריך 21.4.09 למשך 24 חודשים" .

אני סבור כי די בעובדות הנ"ל כדי להוות עבירה של נהיגה בזמן פסילה ומשהודה הנאשם בעובדות אלו הודה גם בנהיגה בפסילה.

בהקשר זה, אין בידי לקבל את טענת ההגנה לפיה יש למנות את הפסילה החל מיום 21.4.09. כך גם אין חובה לפרט בכתב האישום את מועד סיום המאסר שבסופו החלה הפסילה. כתב האישום מציין מפורשות כי הנאשם נהג ביום 6.6.11 בפסילה. משהודה הנאשם בעובדות המפורטות בסעיף 2 הודה גם בנהיגה בזמן פסילה ולא מוטלת על המאשימה החובה להביא ראיות בעניין.

אילו היה הנאשם היה כופר באשמה, כי אז היה על המאשימה להוכיח בין היתר כי הנאשם היה נתון בפסילה בתאריך 6.6.11 ולצורך כך היה עליה להביא ראיות באשר למועד שחרורו מהכלא. בהקשר זה, גזר הדין ופרוטוקול הדיון מיום 21.4.09 הינם חלק מחומר החקירה ומופיעים בסעיף 3 לפרק "עדי התביעה".