מדינת ישראל נ' מנשה(עציר)

החלטה

החלטה לראיות במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של עסקה אחרת בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כתב האישום מספר כי חייל צה"ל, אמיר אלמליח (להלן: "החייל" או "אמיר"), מכר למשיב חומר נפץ במהלך החודשים דצמבר 2012-פברואר 2013.

המשיב, מצדו, מכר את המטען- 133 גרם של חומר נפץ ביחד עם נפצים וחוט חשמל- לאדם אלגזי (להלן: "אלגזי"), בתמורה ל- 2,000 ש"ח.

אלגזי מכר את המטען לשניים אחרים, וקנין וג'רבי.

ביום 12.03.13, הטמינו וקנין וג'רבי או מי מטעמם את המטען בתוך סניף "טיב טעם" ברחוב אבן גבירול 64, תל אביב.

המטען הורכב כך שהוא עלול לגרום להרס רב ולמות אדם.

בד בבד, הוגשה כאמור, בקשה למעצר עד תום ההליכים.

קיימת מחלוקת לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית.

חמש דמויות משמשות בפרשה זו, על פי סדר מעורבותן לכאורה. החייל, אשר גנב את חומר הנפץ מצה"ל, המשיב, אשר קיבל חומר הנפץ מהחייל, אלגזי, אשר קיבל חומר הנפץ מהמשיב, וג'רבי ווקנין אשר קיבלו חומר הנפץ מאלגזי.

נגד החייל הוגש כתב אישום לבית דין צבאי. נגד אלגזי הוגש כתב אישום לבית משפט זה וכך הם פני הדברים לגבי וקנין וג'רבי.

אלגזי הודה בקיומה של תשתית ראייתית לכאורית ומעצרו הוארך עד תום ההליכים. ערר שהגיש לבית המשפט העליון נדחה.

וקנין וג'רבי כפרו בקיומה של תשתית ראייתית לכאורית. לאחר דיון נקבע כי עלה בידי המדינה להציב תשתית ראייתית לכאורית. השניים נעצרו עד תום ההליכים. ערר שהגישו לבית המשפט העליון בשאלת הראיות ובשאלת המעצר, נדחה.

ב"כ המשיב כופרת בקיומן של ראיות לכאורה, מהחל ועד כלה. לשיטתה, לא הוכח כי אדם נוסף קיבל חומר הנפץ מהחייל והעבירו לאלגזי ובמידה שיש כזה, אין מדובר במשיב. כן היא טוענת כי לא הוכח שהחייל גנב את חומר הנפץ ובמידה שאלה הם פני הדברים, לא עלה בידי המדינה להצביע על כך שחומר נפץ זה שימש להכנת המטען שהונח בחנות "טיב טעם".

התשתית הראייתית הלכאורית מבוססת על מספר נדבכים:

1.שיחותיו של אלגזי בעת מעצרו עם מדובב.

2.אמירות אלגזי לחוקרים כי יסייע בעדם לשכנע את המשיב "לדבר".

3.שיחות החייל עם הסוכן.

4.תימוכין נוספים.