מדינת ישראל נ' מנצור(עציר)

החלטה

ערר על החלטתו של בימ"ש השלום בבאר שבע, לפיו הורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים, זאת בעקבות בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

רקע ההחלטה והבקשה הינו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של השמטת הכנסות מדו"ח, ניהול ספרי חשבונות כוזבים, שימוש בעורמה ותחבולה, ניכוי תשומות שלא כדין והוצאת חשבוניות שאינן משקפות עסקה.

המשיב גם משמש כעד תביעה בתיק אחר, שבמסגרתו לא התייצב לעדות והוצא כנגדו צו הבאה ללא שחרור, וכן הוגשו כתבי אישום נוספים כנגד מעורבים אחרים הקשורים ברכישת חשבוניות כוזבות מהמשיב אשר הותלו על רקע אי התיצבותו של המשיב במשפטם.

תמצית טענות המדינה היא נוכח התחמקותו השיטתית ועל רקע היקף העבירות הנרחב, נשקפת ממנו הן מסוכנות והן חשש לאי התיצבות לדין, כשבעניינם של אלה אשר הותלה כתב האישום כנגדם מזכירה המדינה כי לא ניתן לחדש הליכים שעוכבו פעמיים, ועל כן אם ייעלם המשיב שוב, יביא הדבר בהכרח לזיכויים של נאשמים אלה.

באשר לתנאים שקבע ביהמ"ש, טוענת המדינה כי אינם מידתיים כלל להיקף הסיכון אותו מבקשים הם למנוע.

ב"כ המשיב מתנגד לבקשת המדינה, וטוען כי בענינו הוגש כתב האישום 3 וחצי שנים לאחר שחרורו, והוא לא התייצב אך לישיבה אחת.

זאת ועוד, צו ההבאה שהוצא נגדו בוצע בתוך כחודש ימים מיום הוצאתו, כך שהטענה בדבר אי איתורו אינה יכולה לעמוד. עוד טוען ב"כ המשיב, כי צו ההבאה לא הוצא בתיק בו הוא היה נאשם אלא בתיק אחר בו הוא צפוי להעיד.

עיינתי בהחלטת בימ"ש קמא, ומבלי שתיקבע על ידי כל עמדה באשר לשאלת המסוכנות הנטענת כעילת מעצר, נוכח העבירות המיוחסות למשיב, הרי שסבור אני כי צדק בימ"ש קמא בסברו כי העילה המרכזית העומדת כנגד המשיב הינה החשש להתחמקות מהליכי שפיטה, זאת כמפורט בסעיף 14 להחלטת בימ"ש קמא. לענין זה, יצויין כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה.

נותר איפוא לבחון את תנאי השחרור, אותם השית בימ"ש קמא, ואף בענין זה סבור אני כי הולמים הם את הנדרש, למעט עדכון בסכום ההפקדה הכספית שתידרש מהמשיב ואשר תבטיח את התיצבותו, זאת כיוון שאף אני סבור שאינה הולמת את החשש להעדר התיצבות, וכן עדכונם של שני תנאים נוספים שיפורטו להלן.

בנסיבות אלה, ישונה הסכום המפורט בסעיף 17ב' להחלטת בימ"ש השלום, ויועמד על סך של 30,000 ₪.

כמו כן, יווספו שני התנאים הבאים:

א. המשיב יודיע על כל שינוי בכתובת מגוריו, ככל שתהיה כזאת, מיד בשינוי, הן לביהמ"ש והן למאשימה באמצעות בא כוחו.

ב.יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

יתר תנאי השחרור שנקבעו בהחלטת בימ"ש קמא יעמדו בעינם.

ניתנה והודעה היום כ"ו אב תש"ע, 06/08/2010 במעמד הנוכחים.

יעקב שפסר, שופט

החלטה

עיכוב ביצוע החלטת השחרור למשך 48 שעות.

העוררת מתבקשת להודיע, ככל שהחליטה שלא להגיש ערר, על מנת שניתן יהיה לאפשר שחרור קודם לאותו מועד.

תשומת לב רשויות השב"ס לבקשת המשיב, ובדיקת אפשרות להיעתר לה.