מדינת ישראל נ' מנסנו

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן אני מרשיעה אותו בעבירות לפי סעיף 452 ולפי סעיף 338(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תש"ע, 27/06/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של היזק בזדון ונהיגה רשלנית המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טעון.

במסגרת ההסדר עותרים הצדדים במשותף ובהסכמה לענישה צופה פני עתיד שלצידה רכיבים קונקרטיים בדמות קנס, פיצוי למתלונן ופסילה בפועל.

אומר תחילה כי מדובר באירוע שגם לאחר תיקון כתב האישום יש לראותו בחומרה.

הדברים נלמדים מעובדות כתב האישום המתוקן ולפיהן לאחר שרכבו של הנאשם נגרר למגרש רכבים נגררים המצוי בחצר תחנת משטרה ברמלה הגיע הנאשם ליטול את רכבו ולאחר שעובד עיריה פתח את שער המגרש ובלא שהאגרה עבור גרירת הרכב שולמה, החל הנאשם בנסיעה והמשיך בנסיעה גם לאחר שהמתלונן החל לסגור את השער.

כתוצאה מכך פגע הנאשם בשער תוך שעיקם אותו ומה שחמור מכך פגע עם רכבו בידו וברגלו של המתלונן שהינו עובד ציבור.

מדובר בהתנהלות חמורה אשר נותנת ביטוי מוחשי לאמירה לפיה "עבירה גוררת עבירה" זאת כאשר הורתו ולידתו של האירוע בכוונת הנאשם להוציא את רכבו מבלי לשלם אגרה כנדרש ובהמשך ובתוך כך נוהג הנאשם באופן רשלני, פוגע במתלונן ופוגע בשער.

יש לברך על כך שלאירוע לא היו תוצאות חמורות יותר אך הנאשם אינו יכול לזקוף זאת לזכותו אלא ליד ההשגחה העליונה וליד המזל.

לכתחילה העונש הראוי היה צריך להיות חמור זאת בין השאר נוכח המציאות הקשה בה נתקל הציבור בישראל למרבה הצער מידי יום כאשר נהגים נוהגים באופן המלמד על כך שהם שווה נפש לתוצאות נהיגתם הרשלנית.

יחד עם זאת, בית המשפט אמון על הכלל לפיו כל מקרה צריך להידון לנסיבותיו.

במקרה שלפני קמו וניצבו לימינו של הנאשם מספר נסיבות מקלות כפי שפורטו בפני בפרוטוקול לעיל.

ראשית תעמוד לזכותו עובדת ההודיה אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין.

עוד יצוין התיקון המשמעותי שנעשה בכתב האישום.

אציין גם כי מדובר בהסדר טעון ובתי משפט נותנים ברגיל אמון בתביעה כי בבואה לכלל הסדר טעון היא רואה לנגד עיניה את מכלול האינטרסים תוך מתן דגש לאינטרס הציבור.

בנוסף תובאנה בחשבון נסיבותיו האישיות הקשות כפי שפורטו על ידי הסנגורית לרבות מצוקה כלכלית בה שרוי הנאשם אשר פיות מרובים סמוכים על שולחנו ולעת הזו הוא מוכרז כפושט רגל ואומר כי לולא כן הרכיבים הכספיים היו צריכים להיות גבוהים בהרבה ובאופן משמעותי ממה שבסופו של יום יושתו עליו.

סופו של דבר שעל יסוד טעוני באי כוח הצדדים והסדר הטעון ותוך אימוצו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין.