מדינת ישראל נ' מנסור

נוכחים:

מטעם המאשימה: מתמחה יפית לוי – פרקליטות מחוז הצפון

מטעם הנאשם: בעצמו וע"י ב"כ עו"ד מסאלחה.

נוכחים בשימוע גזר הדין בני משפחת המנוחה.

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בגרימת מוות ברשלנות, בגרם חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות ובסטייה מנתיב נסיעה.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי, פסילה לתקופה ממושכת, קנס ופיצוי למשפחת המנוחה, נוכח חומרת העבירות, תוצאות התאונה שהסתיימה במות המנוחה ואשר נגרמו אך ורק כתוצאה מנהיגתו הרשלנית של הנאשם. לדידו, דין נסיבותיו האישיות של הנאשם להידחות מפני האינטרס הציבורי, המחייב הרתעה באמצעות עונש הולם, שכן מדובר באדם צעיר שהחיים לפניו ומתסקיר שרות המבחן עולה כי הנאשם משתקם, בעוד המנוחה איבדה את חייה. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה וטען להחמרה בענישה.

ב"כ הנאשם ביקש להימנע משליחתו אל מאחורי סורג ובריח, להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות ולהתחשב בקנס, שכן הנאשם הודה מיד, נוהג משנת 1999 ולחובתו הרשעה תעבורתית אחת, עברו הפלילי נקי, התאונה נגרמה בשל סטייה מנתיב כתוצאה מעקומה בכביש ולא כתוצאה מהתנהגות פרועה והנאשם, אביו ואחד מאחיו נפגעו בתאונה באורח קשה ואח נוסף נפגע באורח קל, כך שלתאונה השלכות פיזיות וכלכליות על משפחת הנאשם. עוד הוסיף כי הנאשם מטופל נפשית בעקבות התאונה, אינו מסוגל לעבוד ולפי מסמכים רפואיים, בשל מצבו הפסיכיאטרי, לא יוכל לשהות בכלא.

הנאשם הביע צער על התאונה ואף פנה למשפחת המנוחה וביקש סליחתה.

מדיניות ענישה:

ככלל, מחייבת הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות השתת עונש חמור, הכולל פסילה בפועל לתקופה הולמת ומאסר בפועל, כאשר הנסיבות האישיות נדחות בפני האינטרס הציבורי וערך קדושת החיים, הן בשל אופי העבירה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים (ע"פ 783/07 חאלד חתאבה נגד מדינת ישראל; ע"פ 3013/06 צבי לוין נגד מדינת ישראל; ע"פ 6755/09 ארז אלמוג נגד מדינת ישראל – פורסמו במאגרים המשפטיים).

עם זאת, גם על רקע מדיניות הענישה המחמירה ביחס לתאונות דרכים קטלניות, עדיין על בית המשפט לשקול כל מקרה לגופו ולערוך איזון בין רמת הענישה הנוהגת לבין נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ביניהן דרגת הרשלנות ונסיבותיו האישיות של הנאשם שבפניו (ע"פ 6755/09 ארז אלמוג נגד מדינת ישראל; רע"פ 4484/05 מאירה לוין נגד מדינת ישראל; 8382/03 איאד חילף נגד מדינת ישראל; ע"פ 1319/09 משה כהן נגד מדינת ישראל; רע"פ 4261/04 יעקב פארין נגד מדינת ישראל – פורסמו במאגרים המשפטיים).

דיון והכרעה:

הנאשם הורשע בכך שבתאריך 07/10/09 סמוך לשעה 17:15, נהג ברכב משא, כשעמו ברכב נסעו אביו ושני אחיו, ובעקומה קלה ימינה, סטה לנתיב הנגדי והתנגש ברכב פרטי אחר.

תוצאות התאונה הנן טרגיות וקשות: עקב התאונה, נהרגה נהגת הרכב האחר. בנוסף, הנאשם, אביו ואחד מאחיו - נפצעו קשה, אחיו השני - נפצע קל. שני כלי הרכב המעורבים ניזוקו.

התאונה שלפניי היא דוגמה ממשית ומוחשית לתוצאות הקטל בדרכים ולמחיר הכבד שבצדו. חיי אשה צעירה בת 32, אם לשלושה ילדים בני 9, 7 ושנתיים וחצי נגדעו בדמי ימיה. היא לא תשוב עוד לראות את משפחתה וילדיה יגדלו ללא אם.

אמה של המנוחה סיפרה בבית המשפט בשברון לב כיצד חרב עליה עולמה וכיצד נהרסו חיי משפחתה בעקבות התאונה ואובדן המנוחה. ילדיה של המנוחה "מסתובבים" בין בתי הסבתות ובית האב. מעדותה ניתן היה לחוש את עוצמת הכאב והגעגועים לבתה ואת הצער על נכדיה הגדלים ללא אהבת אמם שאיננה עוד.

לצדה של האם נכחו בבית המשפט גם האחות ובעלה, כולם שבורים ונתמכים זה בזה.

בתי המשפט אמורים ומצווים לעשות כל שלאל ידם כדי ללחום בתאונות הדרכים המקפדות חיי אדם בכבישי הארץ, ולהרתיע באמצעות ענישה מחמירה מפני הסכנה הטמונה בנהיגה רשלנית.