מדינת ישראל נ' מנסור

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

ראשית דבר אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עקיפת רכב בדרך לא פנויה ומרשיעו בעבירה של עקיפת רכב בשדה ראיה מוגבל.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 14/04/2009 בשעה 10:35 , שעה שנהג בכביש 784 19, עקף רכב אחר כשהדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה, ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר, עבירה בניגוד לתקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר, סגן ניצב אמל חליל.

העד ערך את נסיבות המקרה ותגובת הנהג (ת/1).

בנסיבות המקרה רשם את הדברים הבאים:

"בתאריך הנ"ל בסמוך לשעה 10:35, נסעתי ברכב משטרתי .... מכיוון שורשים לכיוון יובלים, בציר – 784/ (ק"מ 19). הבחנתי ברכב הונדה כסוף מס' 6654823, כשהוא עוקף אותי כשלפני עוד שני כלי רכב שנסעו באיטיות, בסיבוב (קו לבן מקווקו). ופתאום הבחנתי ברכב הבא ממול, נהג ההונדה נדחף חזרה ימינה לפניי, נאלצתי לבלום על מנת לאפשר לו חזרה בטוחה לנתיב הימני, לציין ששדה הראייה היה מוגבל (סיבוב) ובכל זאת הוא עקף כמתואר".

עפ"י הרישום בדו"ח הגיב הנאשם ואמר:

"אתה ראית רכב בא ממול בזמן שעקפתי? זה מילה שלך מול מילה שלי".

בבית המשפט העיד בפניי את הדברים הבאים:

"כיום אני ראש מדור במטה הארצי . באותה עת שימשתי כמפקד תחנת משגב. אני רשמתי את נסיבות המקרה ואת תגובת הנהג. פרטי הנאשם והעבירה נרשמו על ידי שוטר שהוזעק לזירה.... אני מפקד תחנה ואני רושם דוחות רק כשאני מזהה עבירת תנועה חמורה. הנסיבות של העבירה די ברורות. אני לא מחזיק דוחות אבל ברגע שעיכבתי את בעל הרכב הזעקתי שוטר והם רשמו את הדוח עצמו עם פרטי הנהג והעבירה המיוחסת לו".

בחקירתו הנגדית השיב העד, כי עברו מספר דקות עד שהגיע שוטר שהוזעק למקום על ידו על מנת שיערוך את הדו"ח וזאת מהסיבה שאין ברשותו דו"חות מאחר ואין זה מתפקידו לעשות כן. לאחר מכן,כשהגיעו השוטרים למקום ביצוע העבירה, העביר להם העד את המשך הטיפול בנאשם ועזב את המקום.

בנוסף ציין העד, שהנאשם עקף את רכבו כאשר לפניו שני כלי רכב נוספים הנוסעים באיטיות. במהלך ביצוע העקיפה על ידי הנאשם, הגיח רכב מהנתיב הנגדי, הנאשם הבחין בו וחזר מיד לנתיב הימני, תוך שהעד נאלץ לבלום על מנת לאפשר לו להיכנס לנתיב הימני.

4.מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו ונוסע שנסע עימו ברכב בעת קרות האירוע.

בעדותו בפניי מסר הנאשם את הדברים הבאים:

"נסעתי לעשות טסט לרכב מאזור ראמה לכיוון כרמיאל למשגב, כאשר ברכב שלי היה חבר שלי, ניזאר כרום. נסעתי בעקבות הרכב המשטרתי. הייתה משאית שנסעה לפני הרכב המשטרתי שהיא נסעה לאט ויצרה פקק והרכב המשטרתי היה אחרי המשאית ושמרנו מרחק כל הדרך. כל הדרך היה קו לבן רציף ואין אפשרות לעקוף ואין שדה ראיה. כשאתה בירידה טווח הראיה ממול מתחיל להתבהר. חיכיתי, ראיתי שיש טווח ראייה, ראיתי שהשוטר נוסע במהירות של 30-40 קמ"ש, ואני מכיר את האזור וראיתי שיש עוד כמה ק"מ להגיע לרמזור, ראיתי שאין רכבים ממול, ראיתי שאין קו לבן רציף, תנאי דרך שמאפשרים עקיפה, אותתי, עקפתי וחזרתי, כי אני למדתי בזמני בתיאוריה שאסור לעקוף יותר מרכב אחד. לא הייתה לי שום כוונה לעקוף יותר מרכב אחד. אני עוקף שוטר, למה לבצע עבירה על שוטר? למה לסכן את עצמי ולבצע עבירה לעיניו של שוטר? אני אדם סביר עם היגיון בריא. אדם סביר לא מבצע עבירה לעיניו של שוטר. עקפתי אותו והוא ישר עקף אותי, הבהב ואז אני הבהבתי לו בחזרה והמשכתי לנסוע כי לא היו שולי דרך מספיק פתוחים, ואז כשראיתי אי שנתן אפשרות לרדת משולי הדרך, אותתי ועצרתי. הוא ירד מהרכב, לקח את הרישיון שלי ואחרי כן הוא חזר ואמר לי שאני עבריין. אמרתי לו שאני לא עבריין, הוא אמר שהוא מתכוון שאני עבריין תנועה. שאלתי אותו במה אני אשם, הוא אמר שאני סיכנתי את עצמי ואותו ושהוא היה צריך לבלום על מנת לאפשר לי להשתלב מסלול נסיעה שלי. מאז נותק המגע והוא המשיך לדבר בקשר והזמין את הסיור. שוטרי הסיור הלכו אליו, באו אלי ואחד שוטרי הסיור רשם את הדוח. אני אמרתי שאני עדיין משמיע את עמדתי ורציתי להביע עמדה בפני השוטר שראה את האירוע ואז הם ביקשו ממני להגיע לתחנת משגב ושם נערך לי שימוע על ידי קצין אחר, שללו את הרישיון ל-30 יום. ביקשתי לפחות ארכה של כמה שעות לנסוע לירושלים כי אני גר שם".